הילה

רק רציתי לספר לך שהתחלתי היום טיפול. אני מקווה שזה יעזור. אני מקיאה כל יום בזמן האחרון אני עולה כל כך במשקל. אני כל כך מאוכזבת מעצמי מכל כך הרבה בחינות.

ב"ה להקיא שווה מילים, כעס, רגשות, תחושות, רצונות, אכזבות ומה שעומד מול ההקאה הוא מצד אחד לבטא אותם ואז את "מקיאה"באופן מדומה חיובי או לטובת הקאה ממשית שהיא מן הסתם נגד ביטוי ולמעשה הענשה עצמית, זיכוך מדומה...מה? הזנה מוגזמת שווה צורך בתמיכה רגשית, צורך, צורך צורך חנוק ובלתי מסופק, שאיפות בלתי הגיוניות ותסריט של סרט אימה שלא תמיד אמיתי או מציאותי אלא זה שהופך אותם למציאות ממשית הוא גיבור הפחד. את משתיקה את הסרט ע"י הזנה מוטרפת ע"י משהו שאת יכולה לבדוק אם יש לו בסיס או לא לרעוש על דברים שעוד לא קרו, רק מתוך ציפייה שאת אינך ראויה ושלא תקבלי את הדברים שאת רוצה הגיבור המסרס - הבמאי של התסריט אבל זה רק בראש וזה עוד לא קרה ובמקום לרעוש מבפנים בגלל שדברים לא זורמים. הייתי עוצרת. מפסיקה את הסרט. מבינה ומתעמתת מול העובדה שיש לי רק סרט רע בראש ושאותו אני עוצרת כי ממילא הוא עוד לא קרה לדמיין תסריט רע בראש כשעוד לא קרה מאום במקום לחכות. להמתין מעט ולתת לחיים לדבר בעד עצמם מבלי שאת תתערבי ותתני לפחדים שלך שליטה נכון, את נתקלת בבלגאן. אבל כל בלגאן הוא הכרחי למען יצירת סדר חדש ולכן חשוב שתהיי סובלנית ועל תלחצי ועל תגדירי הגדרות או ציפיות שמראש לא תוכלי לעמוד בהן הניחי. מה שיהיה יהיה ממילא לא תוכלי כעת בשניה אחת לשנות את העובדה שיש לך הפרעת אכילה אז פשוט הניחי זה רק אומר שנקלעת לשביל שכמו רבות זהו שביל שנועד לך ללכת ואם תצליחי לא לשפוט את ההמצאות שלך עליו תוכלי לראות את הדרך ומה את תוכלי לעשות ואולי יכולה לעשות כדי לסור ממנה לחיים שאת כל כך רוצה לחיות. אני מחזקת את ידייך על הטיפול ואל תצפי שדברים יקרו מהר. הדרך ארוכה וככל שתקבלי את זה "הנפילות" אט אט יפסקו אני מבטיחה לך פשוט קבלי את זה שאת בנפילה. הקבלה שלך תרגיע אותך ואת לבד תראי שתזדקקי פחות למנגנון זלילה - הטהרות - צום מאמינה בך אל תוותרי אם את שם...לכי על זה. חווי את זה...הזמן לצאת מהמבוך יגיע בעתו ואל תחשבי "למה הן לא שם ולמה אני כן...למה אני וכו" קבלי שאת פה. שום דבר לא סתם והתמכי כמה שיותר. אל תשתקי. תני לעצמך ביטוי וככל שתרבי הצורך שלך לברוח מהעולם יפחת. נשיקות אני