תמי יקירה....מה שלומך??....:-)

ב"ה הגבתי לך בעמודים האחרונים צר לי על העיכוב בתגובה בכל אופן אם יש ברצונך להגיב אז עשי זאת בעמוד הנוכחי המון אהבה אני

שלומי טוב . אני בסדר גמור . אני אפילו מדהימה את עצמי . אני פשוט חושבת שחזרתי לתקופה של תמי שאוהבת את החיים . שנותנת לעצמה לצחוק מכל שטות . שמסתכלת על הדברים כפי שהם , בצורה ריאלית ומפוכחת . שלומדת להנות גם מקשיים ..כן כן , באופן מוזר שכזה . לומדת להנות בדרך להשגת היעדים שלי . שיודעת שגם אם התקופה קשה ומתסכלת ולא הכול ברור ובהיר , ויש דברים מורכבים ולא קל . ובאמת לא קל . ממש לא ... בהרבה תחומים בתקופה הנוכחית , אפשר עדיין להתמודד . ולא חייבים ליפול היישר לזרועות המחלה המנחמת . ולא לדרך הכי נוחה וקלה של לחתוך את עצמי מתסכול ובלבול ושאר אגשות שליליים . אני עדיין מצפה מעצמי להמון . אני עדיין מתבאסת מכל דבר שלא מצליח לי . אני עדיין מאשימה את עצמי כמעט תמיד אם משהו לא בסדר . אבל זה נובע מהאופי שלי . מהשאיפה שלי למושלמות . למצויינות תמיד . אולי קצת יתר על המידה . אבל בכל זאת אני רואה את זה כצעד משמעותי עבורי . הדרך האחרת שאני מקבלת אותה . ולא הדרך ההרסנית . הידיעה שאני מסתדרת גם בתקופות קשות . תקופות מורכבות ... כאילו החיים מנסים לבחון אותי פעם אחר פעם . ואני לאט לאט לומדת איך לצלוח את המבחן הזה . מבחן החיים . בנוגע לאבא שלי . אני חושבת שדי סיכמנו את הנושא . כמובן שזה נושא פתוח עבורי . ונקודה רגישה למדיי עבורי . אבל באמת תודה על כל החיזוקים . על ההודעה הכל כך מנחמת ומחזקת שלך . אני כל פעם מופתעת לגלות שיש אנשים שמאמינים בי . שרואים אותי כאדם חזק . אולי כי אני קצת מפקפקת בעצמי לפעמים , אולי כי בזמנים שקשה , אני חושבת שבחרתי בדרך פחדנית . וקשה לי עם זה . קשה לי שאנשים ידעו שעבר , עובר עליי משהו . אני תמיד מנסה לשחק אותה זאת שחזקה ומסוגלת לעמוד בהכול ... וכשאני לא מסוגלת לעמוד בהכול ומתפרקת לחתיכות , וזה נודע לאנשים - כי אני משתפת ומספרת (וזה גם שינוי שחל מאז ההחלמה מה"א) , אני חושבת שאנשים יחשבו שאני לוזרית . שאני לא חזקה כפי שהם חשבו . שאני סתם חסרת עמוד שדרה . וזה מפתיע , וכיף ומדהים אותי כל פעם מחדש שאנשים לא רואים את הדברים כפי שחשבתי שהם יראו . ושהם עדיין מאמינים בי וביכולות שלי . וזה נותן לי מוטיבציה להמשיך להאמין בעצמי . אז תודה ! אין מילים בפי פשוט לתאר את גודל התודה שאני חבה לך ולשאר בנות הפורום שכן מצלחות לחזק . ולהאיר את פניי . שמאמינות בי . שתומכות בי כ"כ. תודה מקרב לב . באמת . בנוגע לחברה שלי . טוב כבר סברתי שהמב איתה הסתבך אפילו יותר מזה . היא קצת נרתעה מהעניין שאני יודעת על הנושא . זה הריי ברור לי . ועכשיו היא חושבת שהיא יכולה להתרחק וולמנוע מצב שאנחנו לבד . אני החלטתי לנקוט קו מחשבה פסיכולוגי במעט ... קצת תחמני ומיניפולטיבי מצידי . מאוד לא מתאים לי לפעול ככה ... זה גם מאוד קשה לי לעשות כן . אבל שוב המטרה מקדשת את האמצעים . אז אני אגרום לה להאמין שאני לא אפתח את הנושא יותר . כפי שהיא ביקשה . כפי שהיא רוצה כרגע . כשהיא תתקרב שוב . תבטח בי שוב . אז אני אעשה צעד . שהיא תראה שהיא כן יכולה עדיין להיתמך על ידי . גם אם עכשיו אני יודעת מה עובר עליה . גם אם היא בולימית . וגם אם היא בוחרת להתמודד עם הדברים באופן כזה . אני לא נוטשת אותה . ולא מבקרת חס וחלילה .... ההרגשת אי נעימות הזאת , דיי צפוייה למען האמת ... מניסיון שלי . עם חברים שנודע להם על מצבי . זה מביך . מרתיע . מבלבל . אבל בסופו של דבר , היא תפתח שוב את הנושא . צעד ראשון היא עשתה . צעד שני ,זה רק עניין של זמן שהיא תעשה שוב . שוב הבעיה היא אם זה לא יקח לה יותר מידי זמן לעשות אותו . אני לא רוצה לחכות ולדעת שהיא סובלת בינתיים . שהיא פוגעת בעצמה ככה . אבל אולי זה משהו שאני חייבת לדעת לקבל . מה את אומרת ? בכל אופן , הייתה לי שיחה עם החבר הכי טוב שלי . לפני יומיים , שגרמה לי לחשוב קצת על איך שאני עדיין מסתכלת על הדברים . קצת גילה לי דברים על עצמי . אני אפתח את הנושא בהודעה נוספת . כי זה קצת ארוך ומורכב ... תודה על הכול . נשיקות והמשך שבוע קסום ולא קר :) תמי

ב"ה אני חייבת לזוז מבטיחה לענות לך על זה מחר או בהמשך יש לי משהו חשוב לומר לך על זה נשיקות :-)

ב"ה פשוט הניחי לצפיות אתגרים וקשיים תמיד יש וזה לא או שחור או לבן אני מציעה לך אולי בכל זאת כן עכשיו לקדם את עניין העזרה לזולת כי לעזור למישהו אחר זה סוג של ריפוי וזה יכול מאוד לסייע לך בעקיפין לכל מה שאת עוברת אם יש דברים שאת מאוד רוצה להעצמך אולי יש מקום לדחות אותם גם אם זה לא תואם למבנה הצפיות שלך לפעמים לשמור על מה שיש לשם יציבות לנו בפרט זה דבר חשוב ביותר כל מה שאת יכולה לדחות תדחי. לגבי חברה שלך רק תהיי קשובה וכן איפה שאת יכולה תתעקשי על עזרה וכמה שיותר דיבור חיובי איתה שאלי אותה כל הזמן מה טוב בה. שתאמר את הדברים האלה בקול רם שהיא תשמע שאת תשמעי ושהיא תהיה מודעת לכך שלא הכל רע. אם תרצי להכנס לתחום ספציפי להבין אותו את יכולה לשאול אותי ואשיב לך ספציפית על אותו נושא גם אם זה לא קשור להפרעת אכילה. אגב זה לעזור הרבה יותר מאשר לדבר על הסמפטומים ואני חושבת שאת יודעת זאת מלמפרע.... נשיקות אהובה אני