שאריות..

ומה עושים עם השאריות מהמחלה?? אני בת 27, אחרי שנים רבות של ה"א והיום במצב תקין ברוך ה' טעדיין ההתעסקות הבלתי פוסקת עם אוכל, ומשקל, ואיך שאני נראית.. כל הזמן רוצה להיות רזה יותר, מחשבת מה שאוכלת ולא באמת נותנת לעצמי.. ואם אכלתי ונהנתי אז אני ארגיש אשמה אח'כ כל היום.. איך יוצאים מהמעגל הזה??

האמת שלמי שהיה ה"א תמיד תתעסק באוכל באופן מסויים אך לא באובססיביות שהייתה לה בזמן המחלה זה לא נגמר אך אפשר להתמודד ועלייך לקבל שאת תמשיכי להתעסק בנושא אבל לא בכל שעות היממה אפשר לחיות עם זה כל עוד זה לא מפריע את השגרה של החיים בהצלחה בחיים!!!

אלמונית ..יקרה.. ההתעסקות התמידית באוכל היא מכה של החברה בכלל ובכל העולם..וזה קשה שבכל מקום שאת נמצאת במיוחד נשים כל הזמן בוחנות את עצמן את חברתן..מה יאכלו כמה ולמה..בכל מקום זה ממש לא יאמן..מה הפרסומות התקשורת..הדימוי שיצרו בעולם לאישה מצליחה ויפה כאילו התנאי הוא רזה כמעט נעלמת.. האם זה נכון? לא.. כי יש הרבה מלאות ושמנות מצליחות וזה כלל לא שייך למראה החיצוני..מי שטועה זה אנחנו עצמנו שמכריחות את עצמנו לחיות עפ"י תכתיב חיצוני כלשהו שמתברר כאשלייתי..הרי אין רזה או שמנה יש גם נורמאל..עם טיפה בטן וישבן וירכיים וסו וואט??! איפה הבריאות? מה קורה בטווח הארוך כשכל כך הרבה חוסרים יש בגוף? מחלות? קריסת מערכות? פוריות? בקיצור יש הרבה עבודה על האני עצמי ומה אני רוצה בשבילי מה יותר חשוב בעיניי להראות כלפי העולם משהו אחר או לדאוג לעצמי בריאותי וחיי!! אני מניחה שההתעסקות באוכל לא תיפסק לגמרי גם לי יש ככה מחשבות כדאי עכשיו לאכול? אני רוצה לאכול צהריים..פחות שמן וכו' אבל זה לא מעסיק אותי ומשבש את יומי ואם בא לי סופגניה אני נהנית ממנה ואין לי רגשות אשם אני בן אדם עם תאוות וטעמים ורצון לחיות.. אז יש עבודה על האהבה שלי את עצמי וקבלה של עצמי כאדם חופשי ובשר ודם עם כל מה שיש בכך..ותנסי..להתרכז במה שאת עושה במשך היום לכי לפעילויות חברתיות חוגים חברים/ות ולאט לאט תראי איך זה נעלם..(אמרתי לך לא החשיבה על הקלוריות וכו' לגמרי) אבל זה לא יעסיק ויתפוס את כל יומך.. בהצלחה שלך נשיקות דינדין

ב"ה אחת הדרכים הבטובות ביותר להרחיק שאריות היא להפעיל מודעות מה זה אומר? להודות בפני עצמך שזה המצב לא לחפש דרכים להתנגדות ולהתגונן מפני זה אלא לקבל את זה אי ההתנגדות והקבלה של המצב באופן אוטומוטי מפחיתים לחץ רב סביב הנושא ואת למעשה מגיעה בכל רגע נתון למצב של בחירה מה שאת לא יכולה לעשות כאמור במצב של התנגדות או מגננה. ברור שזה כואב ברור שהית רוצה לחיות בלי אבל זו המציאות ומהתמודדות אישית אני יודעת שקבלת המציאות היא הרבה פעמים הדרך המשמעותית להחלמה ברמה מעשית ככל שתהיי עסוקה יותר כך פחות תחשבי על זה אולי חוג חדש? אולי עניין חדש? חשבי מה את יכולה להוסיף לאורח החיים שלך כדי שיהיו מלאים יותר ואני יודעת שהזנת הנפש בצורה חיובית היא הרבה פעמים ממלא חסך וחלל שעד מהרה לא תרגישי ש"השאריות"האלה לוקחות מקום מרכזי בחיים שלך. או שבאמת יש לשקול פניה לעזרה כלשהי אולי זה אומר שיש דברים שעדיין מציקים לך ולא באו אל פתרונם וזה אומר שדווקא יש לדבר, להכיר, לזהות, להתמודד ולא לברוח מזה. הבריחה היא גם בסופו של דבר טריגר למפלות נוסופות בכל אופן חשבי מה עוזר לך והשתדלי להיות נאמנה למה שאת יודעת שעוזר ועובד לך כדי שההטרדה הזו לא תהפוך שוב למרכז חייך. אגב האם זה שאריות? או שאת מרגישה שאת אוטוטו נופלת לשם?... המון אהבה יקירה אני

אלמונית ..יקרה.. ההתעסקות התמידית באוכל היא מכה של החברה בכלל ובכל העולם..וזה קשה שבכל מקום שאת נמצאת במיוחד נשים כל הזמן בוחנות את עצמן את חברתן..מה יאכלו כמה ולמה..בכל מקום זה ממש לא יאמן..מה הפרסומות התקשורת..הדימוי שיצרו בעולם לאישה מצליחה ויפה כאילו התנאי הוא רזה כמעט נעלמת.. האם זה נכון? לא.. כי יש הרבה מלאות ושמנות מצליחות וזה כלל לא שייך למראה החיצוני..מי שטועה זה אנחנו עצמנו שמכריחות את עצמנו לחיות עפ"י תכתיב חיצוני כלשהו שמתברר כאשלייתי..הרי אין רזה או שמנה יש גם נורמאל..עם טיפה בטן וישבן וירכיים וסו וואט??! איפה הבריאות? מה קורה בטווח הארוך כשכל כך הרבה חוסרים יש בגוף? מחלות? קריסת מערכות? פוריות? בקיצור יש הרבה עבודה על האני עצמי ומה אני רוצה בשבילי מה יותר חשוב בעיניי להראות כלפי העולם משהו אחר או לדאוג לעצמי בריאותי וחיי!! אני מניחה שההתעסקות באוכל לא תיפסק לגמרי גם לי יש ככה מחשבות כדאי עכשיו לאכול? אני רוצה לאכול צהריים..פחות שמן וכו' אבל זה לא מעסיק אותי ומשבש את יומי ואם בא לי סופגניה אני נהנית ממנה ואין לי רגשות אשם אני בן אדם עם תאוות וטעמים ורצון לחיות.. אז יש עבודה על האהבה שלי את עצמי וקבלה של עצמי כאדם חופשי ובשר ודם עם כל מה שיש בכך..ותנסי..להתרכז במה שאת עושה במשך היום לכי לפעילויות חברתיות חוגים חברים/ות ולאט לאט תראי איך זה נעלם..(אמרתי לך לא החשיבה על הקלוריות וכו' לגמרי) אבל זה לא יעסיק ויתפוס את כל יומך.. בהצלחה שלך נשיקות דינדין

אנשי פורום / רופאים נכבדים . אבקש את עצתכם ביחס לתופעה מוזרה שנתקלתי בה בחודשים האחרונים . באחת ממסגרות הלימודים בה אני נוכח , ישנה אישה צעירה , אולי כבת 30 , ורזה למדי . עם זאת , במהלך ההרצאות , כנראה מסיבה בריאותית כלשהיא ,היא פשוט אוכלת ללא הפסקה !! גבינות למינהם , פירות ומים בכמויות אדירות - בזמן הלימוד למול כל הנוכחים -וללא הפסקה !. אודה כי ממש מביך ולא נעים לשאול אותה לפשר העניין ,לפיכך שאלתי לגבי התופעה נובעת מסקרנות גרידא . לתשובתכם האדיבה אמתין , א'