לשם שינוי :)

אני מרגישה טוב . ממש טוב . לא יודעת למה ... זה לא שמשהו ספיציפי קרה והפך אותי למאושרת ... האמת שלהפך . קרו כמה וכמה בעיות . כמה בעיות עם חברה שלי , שגיליתי שיש לה ה"א . בולימיה ליתר דיוק . היא דיי מתעלמת ממני בזמן האחרון .מאז שהיא דיי פלטה את זה . מאז "השיחה" שלנו . מנסה לפחות . חושבת שאני לא שמה לב שהיא מנסה להתרחק . שהיא לא רוצה שנהיה לבד , שנדבר שתינו כדיי שאני אוכל לשאול אותה מה קורה . אבל אני לא מוותרת . אני עקשנית . אני לא אוותר עליה . אני אחזיר לה את האמון שהתערער משום מה . את הביטחון שלה בי . אני אגרום לה לרצות לחזור להתקרב . וגם אתן לה קצת "ספייס" שמאפשר לה לחשוב ולהסיק לבד מה עדיף בשבילה . זה לא קל . דיי כואב לי . אבל משהו שבדיעבד אני חושבת שהיה קצת צפוי . היא רוצה לשמור על המחלה שלה . שכ"כ חשובה לה . אני הריי מבינה אותה . הייתי שם . אני לוקחת לה משהו שהיא מאוד רוצה אותו עכשיו . זה גם דיי מדאיג אותי . מלחיץ אותי שזה מה שקורה . אבל למרות הכול - אני נחושה בדעתי . אני יודעת שאני אצליח . בסופו של דבר . משהו בתוכי אומר לי שיהיה בסדר . שהכול יהיה בסדר . אני כנראה מתחילה להאמין בי וביכולות שלי . גם בפאנים האישיים שלי . משהו אומר לי שאני אהיה בסדר גם שם . אני כבר רואה תוצאות בשטח . וזה כיף .זה מחזק . אני חושבת שאני מתחילה ללמוד להתאפז על עצמי . ללמוד איך להתמודד עם עומס . לחץ . לוח זמנים לחוץ . הרבה מחוייביות . הרבה יעדים . זה לא שהכול מושלם . אבל בכל אופן ... לומדת להתמודד . זה החלק הכי חשוב לדעתי . השלב הבא אני מקווה זה גם לדעת לקבל את הדברים שלא הולכים טוב . קבלה של הדברים . קצת פחות "פריק קונטרול" . קשה , אבל אני אנסה להשיג את היעד הזה גם כן . אני באמת מקווה שכולכם תתחילו לגלות את הדרך כמוני , להתחיל בצעדים קטנים ללמוד . זה שווה את זה . זה פשוט הרגשה אחרת . מדהימה . אני מקווה גם לא לאבד את הדרך הזאת . היא כ"כ מעומעמת לי עדיין . אני צריכה לשמור שאני אמשיך במה שאני עושה עכשיו . בקו מחשבה הזה . להאמין בעצמי . ביכולות שלי . נשיקות ושבוע קסום שיהיה לנו תמי

באמת שמחה לדעת שטוב לך יותר..שמרי על זה והדרך לא קלה..יש נפילות וקבלה שלהם היא הדרך הנכונה להחלים..בכלל קבלה של עצמך נהדר ממוש..רק אל תאבדי אנרגיה רבה מדי במעקב עם החברה היות ואת עצמך זקוקה לכוח אני יודעת שמאוד רוצים לעזור וזה טוב והללוואי שכולם היו כמוך חברים..אבל את עצמך זקוקה לכוח ..תדברי איתה תייעצי לה אבל לא תאיצי בה בכוח ..ספרי לה על הפורום..היא גם תגיע לדרך שלה להבנה ..ולעזרה בזמן .. תמי שבוע טוב נשמה טובה דינדין

דינדין , הייתי רוצה להגיד לך מה שאני תמיד אומרת לסובביי : " אל תדאגו לי אני אסתדר ..." :) אבל על מי אני עובדת כאן ? אני יודעת שמה שאני עושה זה מאוד ריסקי . שיש סיכון ענקי בנפילה תהומית חזרה למחלה שכבר כל כך שמחתי שדעכה אצלי ( לפחות מבחינת מעשים ) . אבל אחרי התלבטויות רבות , החלטתי שאני עומדת מאחורי ההחלטה שלי כן לעזור לה . כן להיות שם , כן לעשות משהו . כמובן שכרגיל הדברים אינם פשוטים כל כך ... גם אם הרצון שלי טוב , עדיין יש צד שני . והצד השני לא ממש מוכן לקבל עזרה . לכן קרה כל המצב המתסכל הזה , שאני מנסה להיות שם ולעזור והיא מנסה להתרחק כי היא מפחדת לגעת בנושא . עכשיו היא כועסת עליי ... כל החברים יודעים את זה . כמובן שאף אחד לא יודע ולא מבין למה . היא גם אמרה להם שישאלו אותי - כאילו לבחון עוד פעם את מידת האמינות שלי - אם אני אגלה משהו , אפיץ ברבים את הסיפור . אבל היא יודעת ומכירה אותי שאני לא אעשה דבר כזה ... בכל אופן , החלטתי לנקוט גישה קצת שונה . דרך אחת לא הולך , דרך שנייה תלך . אני אגרום לה להתקרב אליי שוב , זה יקח זמן אני יודעת . ואחרי שהיא תראה שאני כביכול "שכחתי" וכפי שהיא רוצה "עזבתי את הנושא" , היא תפתח שוב . בקצב שלה . זה חייב לקרות - כי היא עשתה את זה פעם אחת , היא תפתח גם פעם שנייה . כנראה שעכשיו היא עדיין לא מוכנה לשתף . ולצערי הרב עם כל הקושי שכרוך בעניין , אני מבינה את זה . היא לא רוצה לדבר על זה . היא לא רוצה לפתוח את הנושא , לפיכך לי ממש אין אפשרות לעזור לה . כי אין צד שני שמשתף פעולה .... אבל זה יקרה . שלב שלב ...צעד צעד ... בינתיים אני צריכה להחזיר לאט לאט את היחסים שלנו למסלול . את הביטחון שלה ואת זה שהיא כנראה לא מרגישה כ"כ בנוח פתאום . מרגישה "חשופה" ... ואני הכי מבינה אותה כי גם אני הרגשתי ככה , אחרי שסיפרתי למישהו . וזה היה קשה לדבר על זה . היה קשה לחלוק את הסוד ששמור רק לך . ששייך רק לך ... שרוצים לקחת לך אותו ... אבל עם הזמן , מצליחים לדבר וגם מבינים מה אחרים מנסים לומר לך . אז איתה זה יקח יותר זמן . אני עדיין עם יד על הדופק . פשוט קצת יותר דיפלומטית ... לומדת לעבוד על ההגיון של המחלה שלה ... ומי כמוני יודעת איך אה ?! :) בכל אופן , זה אכן שואב ממני הרבה כוחות נפש . הרבה תעצומות רגשיות . ובאמת גרם לי כמעט למפולת אדירה וחזרה להרס עצמי שוב . לה"א שלי גם כן . אבל החזקתי מעמד . ואני אמשיך להחזיק מעמד . אני מקווה .... זה באמת קצת מבלבל אותי ומושך אותי למקומות לא הכי טובים לפעמים , כל ההתעסקות הומחשבות האלה שוב על ה"א . ועל נסיון לגבור עליה מצד אחר . אבל אלו הם החיים . ואני לא אחת שמפקירה חיילים בשטח . ובטח שלא חברות :) ואנשים יקרים . תודה על הכול , אני ממשיכה לפרוק פה את שעל ליבי איזה כיף שיש לי אנשים שמבינים אותי . זה כ"כ עוזר . נשיקות ולילה לא קר ( מקווה !!!) תמי

ב"ה צר לי על העיכוב בתשובות שלי לפחות אני מחזקת אותך אני חושבת שאת יודעת לזהות את ההכוונה החיובית שבתוכך שגם כנראה הצילה אותך עד היום . אני מחזקת אותך להקשיב לזה גם ברגעים קשים. אל תחליטי החלטות נמהרות פשוט חיי את הרגע והדבר הנכון יקרה. זה נהדר שאת שמחה על רגעים טובים שקורים לך . לא כל אחת יודעת לעשות את זה וזה דבר נפלא וחשוב שאת יודעת לומר שטוב כשטוב וזה הישג שהוא באמת מדהים שרק יכול להמשיך לחזק אותך . המון אהבה אני