חמודה את עדיין כאן ? ...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

15/10/2006 | 22:37 | מאת: תמי

אני ממש מקווה שאת עדיין מציצה בפורום ... לא רציתי להתערב בוויכוח שהיה כאן בימים האחרונים . הוא נראה לי גלש לפסים שלא אמורים לחצות ... אבל כן רציתי להביע את דעתי .. כמבון שזאת דעתי , ואת יכולה לקחת אותה או להשאיר אותה ( באנגלתי זה נשמע יותר טוב , מה לעשות ... :) ) . תראי אני חייבת להגיד לך שקראתי את ההודעה הראשונה שלך ואת ההאמת , שמעתי את עצמי לפני 3-4 שנים . ממש ככה ... את הגבת באותו האופן שאני הגבתי . ובגלל זה כנראה כ"כ חורה לי . כי אני באמת מבינה אותך . אני אמרתי את הדברים שאת אומרת . אני הייתי שם באתרי פרו-אנה . והאתרים האלה כמובן דירבנו אותי יותר ויותר להמשיך בדיאטה הרגילה לחלוטין שלי . וזה לא היה בציניות . את מבינה , אם להגיד לך את ההאמת אני חושבת שהתחלתי בדיאטה נורמלית . לא משהו חריג מאוד . טבעי שבת 15+- תעשה דיאטה לא !? הבעיה לא הייתה עם ההתחלה של הדיאטה , כי בוא נודה באמת : רוב האנשים עושים או עשו דיאטה בחיים שלהם . לא לרובם יש ה"א . אז מה כן הייתה הבעיה ? מה שבא אחרי כן . הדיאטה הפכה מנורמלית לחלוטין , לקצת יותר נוקשה , ויותר חמורה , ואז הגיע שלב הספורט הקיצוני , שהוחמר גם הוא , ולבסוף - ההקאות . עכשיו חשוב לי להבהיר כמה דברים שנוגעים לעניין : את בטח קוראת עכשיו ואומרת , "וואלה , מה התמי הזאת שלא מכירה אותי רוצה ממני , אני הריי לא מקיאה , ולא מרעיבה את עצמי , ולא עושה ספורט קיצוני או כל דבר שמיוחס לה"א " . אז מה יש לי לענות לך על זה יקירתי ? אז זהו שיכול להיות מאוד ,מותק , שאת לא עושה שום דבר ממה שאני עשיתי . אבל מבחינה מחשבתית את מדברת בדיוק כמו חברות אנורקסיות ועם ה"א אחרות שיש לי . והם אנורקסיות עם קבלות ... ואני יכולה להגיד לך בבירור , כאחת שכן בילתה באתרי פרו -אנה , שאת נשמעת ממש כמוהן . שוב , חשוב לי להגיד לך את הדברים האלה , לא בכדי לנסות חס וחלילה לפגוע ( נראה לי שאת פשוט לוקחת את הדברים שנאמרים לך בפורום למקום שלילי ולא למקום של רצון לעזור ) . נהפוכו . ושוב - עולה לך המחשבה לראש : " שוב היא מנתחת אותי ..." :) נכון ? הריי אני לא שונה ממך , הבנות כאן , אם תרצי להגיד לעצמך או לא , - לא שונות ממך ... תראי , אני די חדשה בפורום , לא ראיתי תגובות והודעות שלך בעבר לפני כן . אבל זה לא משנה לדעתי כלל . כי בסופו של דבר מה שאת רשמת בהודעתך הראשונה , נשמע לי כאילו יש לך הפרעת אכילה . אולי זה עדיין ברמת המחשבה , אבל שוב ... זה לא משנה את העובדה הזאת . ואם כבר את כאן , אז למה לא לנסות לחשוב על הדברים מזווית אחרת ? הגדולה של אדם לדעתי , זה לנסות להיכנס לנעלי מישהו אחר, ולהסתכל על התמונה בכל מיני פרספקטיבות . מה את חושבת ? בכל אופן , אני מקווה שכן תראי את הודעתי , על אף כל מה שקרה בהודעות הקודמות . כי כוונתי כאן , בהודעה הזאת היא קודם כל לנסות להציע את עזרתי . למרות שאת חושבת שאין במה לעזור , ואין צורך בדבר . גם אני אמרתי את זה ... בדיעבד אני מסתכלת על הדברים ואומרת לעצמי : " תמי , עד כמה יכלת ללכת עם העיוורון של המחלה " ... וזה צורם לי שאת נשמעת כמוני עכשיו . כי אני גם כשהגעתי למצב של הקאות , אמרתי במפורש "אני לא בולימית , אני רק מקיאה מידי פעם , אצלי זה שונה ..." לכל אורך הדרך התכחשתי לעובדה שיש לי בעיה . עד שלאט לאט , נפקחו לי העיניים , וחלק מהאמת חילחלה פנימה . זה לקח זמן , והרבה מאמצים של אנשים מהסביבה , אבל בסוף זה הצליח . ותאמיני לי אין יותר עקשנית ממני . אני הבן אדם הכי עקשן בעולם . :) זה השלב שאת יכולה להתחיל לעזור לעצמך ... לא סתם אומרים - השלב הראשון לפתרון הבעיה הוא להודות בה . :) פשוטו כמשמעו . בכל אופן , אני לא מצפה שתבואי ותעני לי שאת מסכימה עם הדברים . אבל כן חשובה לי לשמוע את דעתך בנושא . מאוד חשובה . אז שיהיה שבוע קסום , ולילה טוב נשיקות בינתיים תמי

16/10/2006 | 17:50 | מאת: **חמודה**

קודם כל תודה על הבעת הדיעה והאכפתיות. אני לא לקחתי את ההודעות של הבנות ואת "הרצון לעזור" למקום שלילי.. מה שכן לקחתי למקום שלילי זה העניין שהן שופטות אותי והן בכלל לא מכירות אותי. הן אומרות שאני רוצה להיות אנורקטית. שיחשבו. זה לא נכון. ראיתי על זה הרבה סרטים, הרבה תוכניות דוקומנטריות, וחוץ מזה גם הסיפור של דינדין והילה.. ככה שיש לי מספיק סיבות לא להכנס לזה. בקשר למה שכתבת לי, קראתי הרבה כאלה דברים.. כולן אומרות ש"לפי ההודעות נשמע שיש לי הפרעת אכילה" וכולן אומרות שככה הן בדיוק התחילו. אבל... להפסיק את הדיאטה שלי עכשיו יישמע לי דבר טפשי לעשות, בייחוד שאני עדיין לא רזה ובטח ובטח לא רזה שלדית עם עצמות.. אז מה?? אני יגיד לעצמי שוויתרתי על הדיאטה ועל הסיכוי להיות רזה רק בגלל שמה? שלפי הכתיבה שלי יש לי הפרעת אכילה? ואני יישאר עם בטן?? לא עשיתי לעצמי שומדבר שיש בו סיכון ולכן לא נראה לי להפסיק את הדיאטה. ועוד דבר, אני ילדה שיודעת להשים גבולות. אני יודעת איך אני רוצה להיראות. יש תמונות של בנות רזות שאני מקנאה בהן, ויש תמונות של בנות רזות שבא לי להקיא מהן! שהן יותררר מדי רזות. אז כן, יש אצלי את המושג: "רזה מדי". יש את זה. ויש לי גם פסים אדומים. ואני יודעת מתי להגיד די ומתי להפסיק. אם אני ייראה שאני יורדת במשקל והבטן יורדת ואני מגיעה ל"יעד" של המראה שרציתי לעצמי מההתחלה- אני יפסיק את הדיאטה. יש הרבה שאומרות שאח"כ כבר אין שליטה על זה וכל זה... אבל אני חושבת שדווקא כן. אני לא ייאהב את עצמי רזה מדיי-ואף אחד גם לא ייאהב אותי כרזה מדי. תודה על האכפתיות, **חמודה**

16/10/2006 | 18:35 | מאת: תמי

טוב קודם כל שמחתי לקרוא שאת כן כאן עדיין . ושכן החלטת להגיב על דבריי ... אני גם שמחה שאת מבינה שכן אכפת לי , ושלבנות כאן , כן אכפת . ולדעתי ( שוב זאת רק דעתי ...) , הם לא מנסות לשפוט אותך , אולי זה נראה ככה בעינייך ... בכל אופן לעיניינו : את אומרת שהרבה לפניי אמרו לך את זה . הגיוני . את גם אומרת שאת לא תפסיקי את הדיאטה שלך רק כי "את נשמעת כמו אחת עם ה"א " ... טוב אני מבינה אותך . שוב . :) את מדברת כמו שאני דיברתי ... ואת אומרת שאם תעשי זאת - " תוותרי על הדיאטה ועל הדרך להיות רזה ?! " אז מתוקה , אם לא בשביל הבריאות שלך אז בשביל מה ?! את הריי אומרת שיש לך ידע נרחב בנושא , ככה שאניי לא צריכה לחזור על כל הסרטים הדוקומנטריים שהראו מה ההשלכות של ה"א . ואת שמעת על מספיק מקרים וראית מספיק סרטים , ויש לך את הילה ודינדין , ומה ? כל זה , כל הידע הזה ואת עדיין לא חושבת שזאת סיבה מספיק טובה , להימנע מכל מיני דברים כגון זה , הדיאטה שלך , בעוד שאופן המחשבה שלך מקבל את הליכי המחשבה של ההפרעה ? את בטח אומרת לעצמך עכשיו : " אבל תמי הזאת לא מבינה אותי , היא לא רואה אותי , והיא לא רואה שאני בכלל לא רזה , ובטח שלא שלדית " . יקירתי האהובה , אני לא צריכה לראות אותך ! זה לא משנה כלל את העובדה שאת , אם תרצי להכחיש או לא , מדברת כאחת שה"א משתלטת על סדר יומה . על המחשבות שלה , ומתחילה לאט לאט להישלט על ידה . את יודעת שכל , אבל כל החברות שלי עם ה"א התחילו כנערות מלאות ? לא רגילות , מעל הממוצע , עם קימורים , עם בטן , עם אגן ירכיים ... ואת יודעת שזה ממש ממש לא מנע מהם מלהפוך לאנורקסיות ?! זה ממש לא רלבנטי באיזה משקל את מתחילה . מה שכן משנה זה איך את מסיימת . והבנות האלה , חברותיי , ירדו וירדו וירדו ובהתחלה הם היו רזות וחטובות . והיה להם מאוד כיף בלי הבטן הקטנה , בלי משקל עודף , להיכנס למידה 36 , ואם אפשר 34 אז למה לא ? לקבל מחמאות כל היום על איך שהרזית , על איך שאת נראית טוב עכשיו . וזאת הסביבה שלצערי , אנחנו גדלים לתוכה . ואני לא אכחיש את זה . אני יודעת מניסיוני את כל הדברים האלה . אני כשהרזיתי , אז החמיאו לי יותר ויותר וכמובן שזה מדרבן אותך להמשיך . קחי את זה כמו סם . אני תמיד אומרת שזה איפשהו גובל בהתמכרות . ככה לפחות זה אצלי . בסופו של דבר ההשפעה של ה"סם" ממכרת . היא משכרת לך את החושים וגורמת לך לרצות את זה יותר ויותר . עכשיו את מדברת כאילו טעמת את טעם הסם . כאילו הבנת שאם תרדי במשקל , אז תרגישי יותר טוב עם עצמך ( לדברייך ) , שיהיה לך יותר קל לקבל את עצמך בלי בטן , בלי קימורים , עם קצת פחות שומן בגוף . כשרואים "רק את העצמות היפות" . ושכמובן , את לא צריכה להגיד את זה , אני יודעת שתקבלי תגובות חיוביות מהסביבה . יתחילו להחמיא לך , על איזה יופי ירדת . ואיזה יופי את נראית .... אוי אני כ"כ מכירה את זה . זאת החברה השטחית והחומרית שאני חיים בה . את זה אני לא יכולה לשנות . ולהגיד לך אפילו יותר מזה , גם אני כשמישהו יורד במשקל , עדיין התגובה שלי היא איזה יופי את נראית . מה לעשות . דברים נטמעים גם מבלי שאני רצה אותם . זה כוחו של התת מודע . אבל כשאני שומעת דבר כזה , תמיד נדלקת נורה אדומה . כי זה איפשהו בגבול המאוד אפור ... ואת יכולה באמת לקחת את זה לכיוון הלבן , אבל את יכולה גם להישאב לתחום השחור מבלי שתרצי ומבלי שתביני בכלל . בגלל זה אני רוצה שתהיי מודעת להשלכות של מעשייך . אז את יכולה להמשיך עם הדיאטה שלך , ואפילו להצליח בה . אבל שתהיי מודעת לעובדה , וזאת עובדה , שאת גם יכולה להישאב למשהו הרבה יותר עמוק וקשה מזה . מבלי שתרצי בכך . ומבלי שתבחיני בכך . רק תהיי מודעת לזה . שלא יגידו לך אחרי כן , "אמרתי לך " . ( כי אני יודעת מעצמי שאני שונאת שאומרים לי את זה :) ) . כמו שאמרתי , תנסי ללמוד מטעויות של אחרים . תנסי להסתכל על התמונה , מכל מיני זוויות . חמודה קחי את דבריי לתשומת לבך , בבקשה . רק תשקלי את הדברים שאמרתי . אולי יש טיפה אמת בהם . אולי לא . אבל תשקלי אותם , אל תבטלי אותם מיידית . תהיי פתוחת ראש לדברים הללו . רק שתחשבי אם אולי יש סיכוי קטנטן שאת קצת בתחום האפור כמו שאמרתי . בכל אופן תמיד את יכולה להרזות בפיקוח , מה גם שזה ייתן לך מסגרת קלה יותר לעמוד בה ומקצועית לתזונה . וכך אם אכן את צריכה לרדת במשקל , אז תהיי בפיקוח ותהיי תחת מסגרת שתספק לך כלים להתמודד עם ההרזייה , ולא עם הנפילה לתחום השחור כמו שאמרתי . מקווה שתשקלי את דבריי , אשמח לשמוע ממך ולראות מה קורה איתך , נשיקות בינתיים , אוהבת תמי