כיצד צריך וכדאי להתמודד....

הילה שלום, אחותי, בחורה צעירה בת 21 , סובלת מהפרעת אכילה, בולמיה. היא מאד רזה, אולי כי היא חלק מהזמן מצליחה להשתלט אז זה די מאזן את הימים בהם היא לא. אנחנו גילינו את זה לפני כחצי שנה, אני והורי, היא סיפרה ושיתפה. כיום היא הולכת לפסיכולוגית מתמחה בתחום אחת לשבוע. לצערי לא רק עם זה היא נאלצת להתמודד, אבינו נפטר לפני שלושה חודשים וכמובן שזו תקופה מאד קשה לכולנו אבל בעיקר לה, הוא היה עוגן מהרבה בחינות עבורה. השאלה שלי אם הליכה לפסיכולוגית מספיקה בשלב זה או שכדאי שהיא תצטרף לתוכנית נוספת, כי לפעמים אני מרגישה שהיא לא מתקדמת הרבה אבל מצד שני היא רק 4-5 חודשי איתה אז אולי זה עוד מוקדם לשפוט. אשמח לקבל את דעתך.

ב"ה מסגרת משהו שיחזיק אותה. ישים לה גבולות בולימיה היא בין היתר גם מחלה של גבולות. נפשות שלא יודעות מהו גבול ויתכן והמוות עבורה הוא עוד מפלה. אני דווקא חושבת שמסגרת אשפוזית יכולה מאוד לסייע לה דווקא בגלל שההפרעה היא די בהתחלה ואני חושבת שהיעילות של זה גבוהה יותר אני לא ציע את זה לבנות שהן שנים במחלה כי אני יודעת שזה לא יעזור אבל בנות שרק התחילו עם זה זה יכול מאוד לעזור. יש שם השגחה. מענה דיאטני שבלי שום קשר לאשפוז היא חייבת לקבל ואם היא לא הולכת לדיאטנית אז כדאי לעשות את זה בהקדם ולעמוד בסדר יום מאוזן עם תפריט נכון. מעבר לזה אני רק יכולה לאחל לך בהצלחה ולהדגיש שהפרעת אכילה אם לא מטפלים בה נכון היא מתעצמת והזמן הוא בגדר "שמן למדורה" לכן חשוב לעשות הכל עכשיו כולל אשפוז. המון אהבה