הילה יקירתי , תגובה על תגובה ...

חשבתי שעשינו יותר מידי תגובות שרשרת , וזה נהפך לקצת ארוך אז החלטתי להעביר את הודעתי למעלה . בעיקרון רציתי להגיד לך שריגשת אותי . באמת . מידת האמונה שלך בי , מרגשת אותי . וזה מחזק ומחשל , וזה הכי עוזר לי בעולם להתמודד ולהיאבק במחלה , בייחוד כשהיצרים שלי ,"הקולות" כפי שאני קוראת להם ,מתחזקים וגוברים . את כל פעם מזכירה לי כמה יכולת יש לי בידיים . וששוב , לי יש את האחריות ואני זאת שמחליטה לאן להוביל את הדברים . כפי שאמרתי ללימי ... גם ההודעות ששלחתי ללימי , באיזשהו מקום הזכירו לי שאין גבול למה שאני מסוגלת , העיקר שאני רוצה בכך . זה מצחיק שמהודעה שאני שלחתי שאבתי יותר כוחות ... כאילו חיזקתי את עצמי תוך כדיי שאני מנסה לחזק את לימי . את רואה שהפורום עוזר ?! אז מותק , אני לוקחת את עצתך , בכיוון שאני חושבת שהוא נכון עבורי . מין פשרת ביניים בין הרצון שלי עכשיו - לעשות "דיאטה" , לרצון של להימנע ממנה . אני פשוט אדאג לקחת את הדברים ביותר פרופורציות . כלומר , גם אם יש שבוע שלא ירדתי כפי שהייתי מצפה , אז וואלה לא סוף העולם . בסופו של דבר לאט ובטוח , עדיף על מהיר ולא בטוח ... וכן לזכור שיש לי את הכוח להימנע , אני חזקה מספיק להתנגד . ואני אצליח , בעזרתך ובעזרת הפורום ... וככה אני נמנעת מהקולות האפלים להכתיב לי באיזה כיוון ללכת , ומה לעשות , שלא לדבר על להרגיש . אני חושבת שזה פתרון טוב עבורי , להימנע מאכזבה זה פשוט להנמיך ציפיות כשזה מתקשר לנושא הזה . העיקר שזה לא ישתלט לי על המצב רוח ויגרום לי לשביזות , או להיפך להיי מטורף בגלל כמה מאות גרמים מסריחים :) . ככה זה בחיים איתנו , טריגרים יש כל הזמן , וכל הזמן את צריכה להיות מספיק עירנית בכדיי לזהות פוטנציאל להישאב שוב למחלה , להיות מודעת לעצמך , ולמצב שאת שרויה בו . לעבוד על עצמך , לתרגל , כמו שאת אומרת . זה כ"כ נכון ! רק ככה מגיעים לאיפה שרוצים . עם עבודה קשה ואמונה בעצמך וביכולות שלך . בנוסף לא קשור לנושא האישי שלי ...טוב בערך כן קשור אבל לא ישירות :) : כבר המון זמן שחשבתי ללכת להתנדב בבי"ח במחלקות פסיכיאטריות , גם של הפרעות אכילה , וגם של עוד נושאים אחרים .... מה דעתך ? לא ריסקי מידיי עבורי ? כי זה באמת נותן לי סיפוק ענקי כשאני יודעת , שעזרתי או תמכתי בבת נוספת . ואני יודעת את זה מבנות אחרות , וחברות שלי שיש להן את הפרעות אכילה . איך אני יכולה בעתיד לעשות את זה ? ( אחרי שאני אסיים את הפסיכומטרי שאני עושה עכשיו ואחרי תאילנד שיבוא לאחר מכן שוב ... :) , בסביבות פברואר ... נראה לי אידאלי ) חיבוק ענק ותודה ענקית אוהבת המון המון תמי

ב"ה אני חושבת שהבהרתי את העניין לגבייך ואת צריכה להזהר אני לא מציעה לך להתעסק בהתנדבות עם חולים פסיכיאטרים מכיון שזה יכול להפיל אותך וזה מיותר כמו כן להמנע בהתנדבות בהפרעות אכילה, אלא אם כן תצטרפי אלי לפורום ואז גםתוכלי לשמור על עצמך כי מפגשים עם בנות שיש להן הפרעות אכילה הוא בהחלט יכול להיות טריגר שאם אתעדיין רגישה כדאי להמנע מכך. אולי התנדבות בבית חולים דנה זה יכול להיות דבר טוב או בעמותת עלם את פשוט צריכה לפנות אליהם ישירות ולשאול אם הם צריכים, הם מגיבים מהר ודי משתפים פעולה עם אנשים שרוצים אז כדאי לברר דרכם אפילו דרך האנטרנט ולהתקשר טלפונים ואחכ להפגש איתם. בקשר אליך ולא רק, לא תמיד אנחנו נמצאים במצב של בחירה וזה סותר את מה שאני בדכ נוטה לומר פה בפורום, כי יש מצבים של גנטיקה מושרשת מידי שצריך מדריך טוב ממש להמרת דפוסי תאים שיביאו אותנו למצב של בחירה. הרבהאנשים מתנגדים לשמוע את זה ודי נכנעים ומרחמים על עצמם דרך זה שכאילו לכאורה אין מה לעשות אבל על אף קושי "אין הבחירה" אני חושבת שהחיפוש תמיד פתוח ותמיד אפשר למצוא דרכים לחיות מתוך התמודדות ולא כניעה וזו כן בחירה. חשוב לי שלא תצמצמי מידי ותבדקי את עצמך. תעסיקי את עצמך בדברים אחרים אחרי שאת אוכלת ואל תחשבי על הנושא הזה. העיסוק בדברים אחרים יעזור לך בזה. חוץ מזה אני אוהבת אותך ושלחת לך ים של אהבה נשיקות אני

הילה'לי אהובה , כמה דברים ... תחילה , את האמת שקצת התאכזבתי לשמוע שאינך חושבת שכדאי לי להתעסק בהתנדבות במחלקות פסיכיאטריות . :) אני מבינה שאת אומרת את זה מתוך רצון לעזור , ועל זה אני מעריכה אותך מאוד ( אין לך מושג עד כמה ... ) . נראה לי שפשוט קצת לא רציתי לשמוע כזאת תשובה ... כאילו רציתי שתבואי ותסכימי איתי ותגידי : "וואלה רעיון מעולה ..." . שיהיה לי אישור למה שאני רוצה לעשות . אבל לא סתם העליתי את זה בפנייך לשאול לדעתך . הריי ידעתי באיזשהו מקום שזה קצת ריסקי . למרות שאל תשכחי , שכבר המון זמן לא הקאתי . ולא עשיתי דיאטות הרעבה , וספורט קיצוני וכול מה שהייתי עושה כסימפטומים של ה"א . ככה שמהבחינה הזאת אני מאוזנת ממש .... בכל אופן , אולי באמת זה לא מתאים עכשיו מהבחינה הזאת . אולי אני עדיין צריכה את הזמן שלי , ובשלב יותר מתקדם אני אוכל גם לפנות לתחום כזה של התנדבות . סתם מתוך סקרנות : אני מבינה למה לא כדאי לדעתך שאני אתנדב במחלקה לה"א , אבל למה מחלקות אחרות גם לא ? ( כמובן מה שיש הרשאה להתנדב שם ...) זה גם נראה לך כטריגר שיכול להשפיע / לעורר אצלי סימפטומים מההפרעה ? לעת עתה , אני אבדוק את הנושא לגבי הכיוונים שאת העלית . אולי לכיוון של בי"ח דנה באמת ... אולי כיוונים אחרים ... מה שבטוח , אני אעשה משהו בנידון ... זה מספיק חשוב לי ומציק לי הרבה זמן ... בנודע לנושא השני : יכול להיות שזאת רק השעה , החוסר שינה שמובילה לעייפות קשה ולחוסר ריכוז משווע , והשטויות שחברים שלי שיגעו אותי עכשיו . אבל לא ממש הבנתי , איך החלק השני של ההודעה שלך - לגבי הגנטיקה והחוסר בחירה מתקשר אליי ... מצטערת שאני קשה כרגע :) . לדעתך אצלי זה משהו יותר מושרש ? גנטי ? אולי ... אני לא ממש יודעת לענות על זה ... אבל אני לא מבינה את שאמרת "לא תצמצמי מיד ותבדקי את עצמך " .... לצמצם מה ? את האפשרויות ? . כי אני ממש לא עושה את זה .... אני הריי חוזרת ואומרת שהכוח בידיים שלנו . לדעתי גם אם זה גנטי וטבוע עמוק בך - את עדיין יכולה לשנות את זה . ואת זה אני יודעת מדעית . בסופו של דבר ,סביבה (כלומר מה שאת מחליטה לעשות בעניין , רצונות וכו' ) קובעת באותה מידה כמו תורשה . לכן אין לעניין חשיבות יתרה בעיניי . זה לא תירוץ להגיד , אצלי זה גנטי .... גם הגן להתאבדות ( כן יש כזה גן :) ). זה לא אומר שאני ממששת אותו ... חוץ מזה אני באמת מנסה להעסיק את עצמי בכדיי לא לחשוב על מה אני אוכל , ומה אכלתי במהלך היום ... להגיד שזה מצליח כל הזמן ? לא ממש .... אבל לפחות זה נשאר ברמת המחשבה ולא לוקח הילוך גבוה יותר . בכל אופן , אני אוהבת אותך המון , אני אלך לישון לי עכשיו ... אז לילה טוב , ושבוע קסום ונעים לכולם . נשיקות ... נ.ב. אני מעלה משהו לדיון בהודעה אחרת , אז הילה - דעתך בבקשה :)