לא יודעת כבר מה לעשות
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום! אני בחורה בת 23...מאז שאני זוכרת את עצמי אני בדיאטות וביו יו למעלה ולמטה בשנים האחרונות זה רק החמיר...הכשלון מתבטא בהתקפי אכילה (בינג'ים) עצבניים שאין לי שום שליטה עליהם..בהתחלה זה היה פעם בהרבה זמן...אחרכך פעם בשבוע ולאחרונה זה נהיה כל יום אני לא מסוגלת לצאת מזה! ניסיתי ללכת לקבוצת OA של אכלני יתר - אני מרגישה ששם הטיפול הוא באוכל והאוכל זה רק סימפטום ויש שם הרבה דברים שפשוט לא מתאימים לי בדקתי את האפשרות ללכת למרפאת הפרעות אכילה ברמב"ם נכון שאומרים שגם אכילה זללנית היא סוג של הפרעה אבל אני רוצה להאמין שעדיין לא הגעתי לרמות האלה..אני לא מקיאה ולא שום דבר כזה....פסיכולוג זה פשוט יקר מידי אני רוצה לצאת מזה!! ואין לי מושג איך! אני מתפללת ליום שאוכל לקום ולשלוט בחיי בלי האוכל בלי המחשבה האובססיבית עליו בלי לקום באמצע הלילה וללכת ישר למקרר ואחרכך גם בבוקר, וגם אחרי ארוחת הצהריים וגם כשכולם הולכים לישון...עייפתי! הנפש שלי עייפה הגוף שלי עייף! פשוט עייפתי..........אנא.....עיזרו לי. איך אוכל לעזור לעצמי? מה האופציות שלי? אני רוצה לצאת מזה, בבקשה.....
כל אחד הוא מאוד שונה, אבל בגדול הסיפור שלך מזכיר לי אותי. גם אני מעולם לא הקאתי, אבל הזלילות והמחשבות עליהן, ההטרדות הרגשיות סביב הנושא, וגם כל הזמן הבדיקה הזו, האם אני כבר "שם", האם כבר אני עונה לאיזו הגדרה כמו בולמית או אכלנית כפייתית. ובעיקר ההתעסקות בנושא השליטה או החוסר שליטה. לאורך כל התקופה ידעתי שיש עוד דברים שמציקים לי, שגורמים לי לחוסר שקט פנימי מאוד גדול, ובסופו של דבר בהחלטה לא פשוטה וקלה החלטתי ללכת לטיפול פסיכולוגי. צריך לבוא בגישה שאין"הוקוס פוקוס", אבל יש דרך שמתחילים ללכת בה. דרך קופת חולים זה יותר זול, וחוץ מזה אם את לומדת באוניברסיטה או משו כזה יש גם לשכות ייעוץ, ופסיכולוגים בתעריפים אפשריים. הכסף הזה הוא ההשקעה הכי גדולה שתעשי בעצמך אי פעם. אל תחכי "שיהיה ממש בעייה". לא צריך להגיע לטיפול רק בשיאו של המשבר הכי גדול בחיים. אפשר לעשות את הצעד הזה גם קודם.
המון המון תודה. אני מניחה שזה מה שאני אעשה תודה על היחס והתמיכה בהצלחה
ב"ה בכל קופת חולים יש אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי יעיל תמורת תשלום סמלי שיאפשר לך לעמוד בטיפול. אל תוותרי ואל תשתמשי בכסף כתירוץ הפרעת אכילה לא משנה איזה בסופו של דבר הופכת להיות חוסר איזון כימי נוראי מעבר להרגל והתמכרות ואז משמע שזה עד מהרה לא יהיה בשליטה שלך מה שכבר נשמע שאת שם והתערבות כימים כגון שימוש בתרופות הוא לעיתים הכרחי במצבים האלה. אני רוצה להאמין שאת עוד לא זקוקה לזה ולשם כך את חייבת להקדים ולטפל בעצמך הן מבחינה תזונתית הן מבחינה נפשית. קופות חולים מאפשרות את זה. אל תתני לעצמך ליפול יותר. תמשיכי לכתוב ספרי עלייך קצת יותר. מה קורה לך באמת... וכבר מחר או היום גשי ובררי לגבי עזרה מתאימה. אני מחזקת אותך ואל תאמרי נואש אפשר לחיות באיזון עם דימוי עצמי טוב ועם הזנה מתאימה צריך ללמוד את זה להכיר את זה לתרגל את זה ולשם כך דרוש זמן. למידה והרבה סבלנות. המון אהבה יקירה אני
