כלום שהורג- מעגל הייסורים.
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הרבה זמן אני בבית. ללא עיסוק של 24 שעות. מעסיקה עצמי באוכל. בבדידות. בדיכאון של עצמי.מעניין, כשאני בסטטוס דינאמי, לא בבית, אני יכולה במשך יום שלם, יומיים, שבועיים לא לאכול דבר. דבר! אבל בבית- אני זוללת. פשוטו כמשמעו- זוללת. וזה מעגל- כי אם זללתי- לא אצא מהבית- לא אחשוף עצמי לעיני כל, וכעת, אחרי שאני שוב שוקלת משקל שלא רציתי לראות (ביולי עוד הייתי תת משקל...היום אני 11 קילו יותר) אני מתביישת לצאת. מה אעשה? אני יודעת שאנסה. מחר, אנסה לא להיות בבית. לאכול מעט ולקזז. אבל אני לא יודעת כבר. הייתי רוצה לאכול מבלי להתייסר. הדרך היחידה שאני מכירה היא טיפול פסיכולוגי- אבל איך דיבורים יעזרו לי? אני לא מפסיקה לדבר ולשטח את שאני מרגישה, אני עושה אנאליזות לעצמי עם חברה שלי ושתינו מבינות מעט בפסיכולוגיה... אז... מה? איפה הקסם? מבחינה קוגנטיבית זה באמת תלוי רק בי, אבל איך התפיסה שלי תוכל להשתנות? איך זה לא יציף את מחשבותיי? טיפים יתקבלו בברכה. שנה טובה. נקייה יותר. מאושרת יותר.
שלום לך ... זה נכון שכשנמצאים בבית אוכלים יותר לפעמים זה משעמום וזה קורה לרוב האנשים השאלה היא איך את מסתכלת על זה התסכול שלך בא ממקום אחר וזה מדבר דרך האוכל אני מדברת מנסיון ... הטיפ שאני יכולה לתת לך הוא להתמקד בעשייה של דברים שאת אוהבת אם זה חוג או לצאת למועדון כל דבר שיעסיק אותך ושיעשה לך טוב אם את רוצה שנדבר בהרחבה אני אשמח לדבר איתך...... באהבה רבה רוני
ב"ה להחליט שהנפילות זה חלק ממך כרגע להחליט שהמצב הזה הוא חלק ממשהו שעלייך לעבור בלי לחץ להחליט שאת מפסיקה לשפוט גם אם לכאורה "צריך" לחיות אחרת. להחליט שאת מנסה כל פעם שאת מרגישה חזקה וזהו בלבד לעת עתה. לקבל שכרגע את חלשה לקבל שכרגע את עוברת תהליך גדילה לקבל שכרגע את רוצה לבדוק עם עצמך מה את באמת רוצה וכן הלאה את יכולה לבד לבחור החלטות ברוח ההחלטות שמניתי לך פה למה? אני מניחה שזה יוריד ממך הרבה לחץ להבין שמותר לך כרגע להיות במצב הזה ואז מתוך שחרור ורגיעה תתחזקי ותוכלי מהר יותר לשוב לנסות להתאזן. אחד הדברים שמפילים אותך הוא משהו בסגנון או הכל או לא כלום אבל זה לא סותר את העובדה שהגוף צריך הזנה שביום מן הימים יהיה עלייך ללמוד להזין אותו בתבונה ולא דרך מסע של קיצוניות וזה יקרה רק ממקום של שחרור וקבלה שאת כרגע לא בשליטה. שאת צריכה שיחות לא כדי לנתח פסיכולוגית או להיות גאון בפסיכולוגיב כי ברור שאת יכולה להכניס אותם בכיס הקטן (סליחה על הביטוי המכוער) אלא יותר להרוויח זמן שבו את מתבוננת עם עוד מישהו על הדברים לומדת לזהות ולאט לאט נמנעת מהרגלים עקשים ומחליפה אותם בחדשים. לא משנה כמה זמן זה יקח. העיקר שאת בדרך. מה שצריך לקרות ממילא יקרה. המון אהבה
