מה לעשות?

אני התחלתי כבר לפני בערך חודש את התפריט לעלייה. בהתחלה שקלתי 39 קילו והייתי אמורה לעלות ל50. מאז עליתי 3 קילו אבל אני פשוט לא מסוגלת לעלות עוד. ב2 השקילות האחרונות אני רימיתי ושתיתי מים עד שבשקילה האחרונה שקלתי 49. בשקילה הזאת הרגשתי איך זה לשקול ככה כי לא רק הבטן שלי התנפחה אלא כל הגוף ובערך שעתיים אחרי ששתיתי המכנסיים פשוט התפוצצו עלי. אני לא יודעת מה לעשות כי אני מאוד רוצה להבריא ואני אוכלת לפי התפריט חוץ מכמה קיצוצים פה ושם ולפעמים ריצות ומשלשלים. מצד שני אני ממש לא רוצה להשמין כל כך. אני לא מבינה את זה- אם אני אוכלת נכון זה בלתי אפשרי להיות רזה ובריאה?

ב"ה את משקרת לעצמך תקראי שוב מה כתבת ותראי לבד שאת עושה את זה רק בתנאים שלך וכדי להבריא את צריכה לזרוק את התנאים שלך לפח כי ההחלמה לא מסתכמת רק בעליה במשקל. למה שתית לפני? זה נקרא לרצות להחלים? על מי את עובדת? אני מוכנה לקבל שאת פוחדת לוותר על זה. זה כבר נשמע יותר טוב אבל את לא באמת רוצה "רוצה" פירושו לחשוב שאת עיוורת. לחשוב שאת חירשת שכל מה שהכרת עד עכשיו את מקבלת על עצמך לשכוח. פירושו לקבל על עצמך שאת מפסיקה לתכנן ואת זורמת ועולה במשקל. מדברת. מתחילה להכיר את עצמך מחדש. מזהה מה מפיל אותך. מה הפריע לך מלכתחילה שיצר אצלך את המפלה הכואבת הזו ונשארת עם הכאב מספיק זמן. מתאבלת. לומדת להכיר את עצמך מחדש ולא באמצעות שליטה במשקל ורק אז תצליחי לוותר סופית על העוגן המר הזה שאפילו לא עונה על ציפיותייך שלך. קבלי שיש מישהי שאת עוד לא מכירה מתחת לעור הצהוב שאת לובשת. זה פירושו לרצות באמת. אני הייתי שם ואני יודעת בדיוק מה זה אומר כשאת רוצה באמת ומה זה אומר שאת רק בכאילו רוצה. כי נשמע שאת תעלי במשקל ועל פי כל מה שאת מספרת את תרדי שוב ואז אני שואלת את עצמי האם הטיפול שאת מקבלת יעיל. לי נשמע שלא כי לעלות במשקל זה לא הפתרון אבל זה חלק בלתי נפרד מהחלמה ויש עוד דברים שצריך לגעת בהם ואני לא בטוחה שמלבד ההתעסקות במשקל את נוגעת בהם בטיפול שלך ואז את בבעיה. הדרך שלך לבדוק אם הטיפול יעיל או לא הוא לשאול את עצמך אם את מוצאת את עצמך בטיפול מדברת אך ורק על הסימפטום ולא על מה שיצר אותו אם כן כדאי יהיה לשקול לעבור למטפל אחר, כי לדבר על הסימפטום לא יפתור לך את הבעיה הוא רק יעצים אותה. המון אהבה