אין יותר לאן לברוח
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום בנות.... ובנים אם יש.... אני בחורה בת 23 מהדרום חולת בולמירקסיה טיפוסית כבר 6 שנים, כאשר ברוב הזמן האנורקסיה שולטת. אני לפני טיסה לתקופת זמן מאוד ארוכה, כמות ההקאות היזומות עד עכשיו הייתה בערך יום כן יום ללא וגם ללא בולמוסים. השבוע האחרון, התחלתי, לבלמס ולהקיא, דבר שבחיים לא היה לי, אני מקיאה מעל לשלוש פעמים ביום, ואני פוחדת להשמין כל כך!!!!!!!!!! אני עזבתי טיפול בגלל הטיסה, ואני מרגישה כישלון כל כך גדול שלא הצלחתי לבד, ועוד הדרדרתי לבולמוסים! הבטחתי לעצמי שבחיים אני לא אבלמס, אני צריכה עזרה ותמיכה, בבקשה תגיבו אני מיואשת
ב"ה אני חושבת שהידיעה שאת נוסעת ושאת לא יודעת מה יהיה או לקראת מה את הולכת או בכלל עצם זה שהטיפול הופסק זה גרם לך להרגיש חוסר ביטחון וגם בלי לשים לב האיץ לך את הסימפוטומים ואת מרגישה שאת באי שקט והדרך היחידה להרגע היא לבלוס ולהקיא והאמת זה די מובן גם אני הייתי נכנסת להיסטריה במצב שלא ברור לי לאן אני מכניסה את עצמי ולאנשים שיש להם בולימיה הכי חשוב שתהיה להם מסגרת יציבה אם אין יציבות או תחושה של ביטחון המחלה מרקיעה שחקים וחבל"ז כמו שאומרים. יקירתי זה לא הולך ונהיה יותר קל. אם את לא מטפלת זה רק מתעצם והסכנה לא חולפת מעצמה היא כאמור רק מתעצמת. אני לא חושבת שהנסיעה היא דבר נבון לעשות ואולי כדאי לך לוותר עליה ולחזור לטיפול בהקדם!!!. עדכני אותי המון אהבה וחיבוק ענקי
