הילה, מישהו, אני צריכה עזרה.

אני צריכה עזרה ואני לא יודעת איך להציל אותי מהתקיעות הזאת. יום אחד אני מאושרת עד הגג אוכלת כמו שצריך עושה ספורט, יוצאת מהבית- לא מקיאה! ויום למחרת אני נופלת 10 מדרגות אחורה לדיכאון ושנאה עצמית ומוותרת לעצמי בכזאת קלות. הפסקתי להחביא את המחלה שלי ועכשיו, עכשיו כל הסביבה שלי יודעת אני מטופלת בתל השומר, הולכת לנטורופתית ותזונאית טבעית אני הפסקתי לעבוד כדי להתרכז בהחלמה- ו כ ל ו ם! אני לא ממשיכה לשלב הבא וגם אם זה מרגיש לי שכן אני נופלת 3 שלבים אחורה. לאן ממשיכים מפה?

ב"ה תקשיבי המסע להחלמה הוא די מחורבן. ארוך. מייגע. גם כשאת מחלימה את לא תמיד בטוחה שהחלמת ותמיד יש עבודה לעשות לכל אדם. עדיין אני לא לוקחת לך את כאבך בטענה שלכאורה זה לא כואב או מציק אני יודעת בדיוק כמה זה קשה. כואב. מתסכל ואפור בנשמה. לעיתים צריך חיבוק ועידוד ואנחנו כאן כדי לתת אותו. סה"כ אנחנו עוברים את זה ביחד. עוד משהו שגיליתי מההחלמה שבאיזשהו מקום זה לחזור לשלב ינקות לרצות שכל העולם יהיה סביבך. יכיל אותך. יחזיק אותך על הידיים ולגדול מחדש וזה קורה הרבה פעמים בטיפול למרות שיש פער גדול מאוד בין המטפורה למציאות ובחלקיות חייבים להסתפק והיא בהחלט עוזרת ועושה את שלה בשלב מאוחר יותר כך ששום דבר אינו סתמי גם אם לכאורה לא נצפה שום הישג מידי בשטח. אל תוותרי. תמשיכי. אני שמחה על הטיפול שאת מקבלת ולפחות מבחינתי אני שולחת לך חיבוק ענקי ואוהב. אני מאמינה בך ויודעת שתצליחי. נשיקות אני

ילדה מדהימה וחזקה שכמותך... לא בטוחה שאוכל לעזור אבל כמה מילים מתוך הלב... אני כבר שבוע ויום מתמודדת כמו גדולה - מעט זמן, אני יודעת אבל בפעם הראשונה.. את עם הרצון הטוב והכח שלך, עם היכולת שלך להסביר לי במכתב כל כך אכפתי ואוהב, עזרת ונטעת בי כוחות חדשים. אז תיזכרי שיש לך המון המון כח - ותשכחי מהסביבה ה"מטפלת" שלך.. לא הם מי שיעזרו לך, רק את, בכך שתחזירי לעצמך את כח הרצון להתמודד - כמו שהענקת אותו לי!!! סומכת עלייך ויודעת שתצליחי - כי זו את כל כך חזקה ויכולה - יכולה הכי בעולם... אוהבת רעותי