מעגלים! מעגלים!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
מה עכשיו?... לאן אני הולכת מפה? כ''כ הרבה דיבורים ששווים לתחת, והמעשים שלי נשארים בהמתנה ממושכת. יבוא יום אני אומרת לעצמי שאני אקום בבוקר לבד בלי אפאחד שירים אותי, ילטף ויאהב אותי. ואולי זה בעצם מה שאני רוצה? אחרת למה אני ממשיכה לחתוך קשרים, להשרף, ולהתרחק<? כבר כמה חודשים שאני מנסה להרים את עצמי מהתחתית מהריקבון. לנשום קצת אוויר, לראות שיש עולם אחר בחוץ. אם רק אני באמת ירצה אני יגיע אליו. אלוהים, כמה שאני רוצה. אבל נתקעת! נתקעת! אני רוצה לצרוח! לברוח! להעלם מפה! המח שלי מחבר לי שירים שנטחנים לי בלי סוף "את מגעילה, את שמנה, את מגעילה, את שמנה" אני כן, אני לא, אני כבר לא יודעת. ושוב, נקברת מתחת לשמיכה. בחדר חולה ורקוב. אין לזה סוף...
ב"ה ופוף הכל ייעלם ואת תראי אחרת כי שום דבר לא סטטי והחיים משתנים. את משתנה. וכל הזמן הכל בתהליך אם את מרוכזת בחרא הוא גודל. את מתרכזת בטוב הוא גודל. את מי את משקה? את מי את מגדלת? אם את משקה את החרא אז הגיע הזמן לסגור את הברז. המון אהבה וחיבוק ענקי מאמינה בך... הילה
