שלום

שלום, אני בת 19, אני לא ממש בטוחה שיש לי בעיה או הפרעת אכילה, אני פשוט תמיד נוטה להקצין דברים (קצת היפוכונדרית) לכן לא בטוחה אם באמת יש לי הפרעה או שזה קורה לכולם במינון מסויים. אני לא שונאת אוכל, אני מאוד אוהבת אוכל, אני צמחונית ואני גם מאוד רזה ואין לי בעיות השמנה ממש רצינית, אבל הרבה פעמים יש לי נטיה ממש להרעיב את עצמי, אני יכולה להיות רעבה ובכוונה לא לאכול כלום אלא פשוט לחכות עד שזה "יעבור". אומרים שהרעבה היא בדרך כלל בגלל רגשות אשם או רצון להעניש, אבל אני לא כועסת על עצמי. בעקבות המצב גם ירדתי המון במשקל אני כרגע שוקלת 40 ק"ג והגובה שלי הוא 1.60. אני ממש מפחדת לרדת יותר נמוך מהמשקל הזה אני כבר ממש נראית כמו ילדה בת 14 ולא מאמינים לי שאני בגילי, גם יש לי איחורים במחזור. גם מידי פעם יש לי כאבים ממש חזקים בגוף, מן כאבים שמרגישים כמו לאחר יום אימונים ושהשרירים תפוסים, אף על פי שאני לא עושה פעילות גופנית כלל, ואני בטוחה שזה כתוצאה מהתזונה הלקויה הזאת. הבעיה היא שבעצם אין לי בעיה, אני יכולה לאכול לפעמים ארוחות גדולות כמו כולם ואני לא חושבת בכלל על כמה שומן זה יכניס לי או איך אני יראה, אבל רוב הפעמים אני מוצאת את עצמי פשוט יושבת מורעבת, בלי בעצם שום סיבה.

ב"ה שלום לך אני חושבת שבהחלט יש לך סוג של הפרעת אכילה, אמנם לא בפורמט הקלאסי אבל אני חושבת שיש בעיה. זה מזכיר לי קצת דפוס התנהגותי שלי יש לפעמים פחד לאכול. הרבה פעמים פחד לאכול מבטא פחד להרגיש. פחד להכיל. רצון לשלוט במה שנכנס לך בחיים ומה שלא מתאים לך את סוגרת את עצמך בפניו. שוב כאמור עניין של פחדים גם אם את לא מחוברת לזה. אני כן מסכימה שזה אינדוודואלי ושזה יהיה מעניין לבדוק מה בפנים את מרגישה שזה אני בטוחה שאם תבדקי לעומק את תגיעי לתשובה. בכל מקרה אני ממליצה לך לעבור אצל רופא משפחה ולשאול שאלות וגם לקבל מענה לחולשה הפיזית שלך. תהיי בריאה ותעדכני אותי אני אהיה פה רק עד יום ראשון הבא אחכ דין דין חוזרת אז המון הצלחה. רק דעי שאפשרי לגמרי להגיע למצב של איזון שתהיי בו מרוצה מכל בחינה שהיא גם אם התהליך לשם הוא לא תמיד פשוט או קל. הילה