מולאנוש

המצב קשה אין מה לאמר,זה נראה בהתחלה הדבר הכי טוב לעשות...להתאשפז,לצאת לחיים נורמלים כשאת בריאה אבל אין לך מושג איך אני מחזיקה את עצמי בכח להישאר ולא להרים ידיים...לא אכלתי כבר חצי שנה ופתאום באשפוז דוחפים לך תפריט,,,ומפטמים אותך...ופתאום יש לך ספקות להרים ידיים ולוותר...אני ביום גרוע שלי ומקווה שאני יצליח להחזיק כאן מעמד בשביל מה שמחכה לי בבית...ואת יודעת מה מחכה לי... מה איתך?איך הולך??את עדיין "שם" מבחינה בריאותית?או שיצאת מזה לגמרי? ספרי לי.. געגועים עצומים.

אני מבינה איך את מרגישה... ואולי זה לא חייב להיות ככה? אולי תסתכלי על זה יותר בפרופורציות ותראי שזה לא סוף העולם.. וכמו שאמרת את באמת תצאי לחיים בריאה.. וזה שווה הכל.. מי זה שהצליח לשכנע אותך ללכת לאישפוז? מי הגאון אלוקים יודע כמה אני ניסיתי... בכל מקרה לגביי.. הרבה הרבה ותר טוב... וואו!! הרבה יותר.. אני לא בריאה לגמרי אבל די "נורמאלית".. בוא נגיד.. יש לי ימים פה ושם רעים אבל חוץ מזה.. אני באמת כמו כל אדם אחר בעניין של אוכל וזה לקח הרבה זמן עד שהגעתי לזה והרבה אנשים עזרו לי בזה.. וזהו אני מקווה שגם את תתעוררי כמו שאני ותביני את כל המשחק הזה של המחלה הזו... זה יראה לך מצחיק שחיית ככה עד עכשיו.. סנופה אני אולי יסע לאילת יום ראשון.. לעבוד.. בהתחלה הייתי מאוד נגד בגלל מה שהיה שנה שעברה .. (היתה לנו עבודה מובטחת ובסוף זה התבטל ואחרי יומיים שחיפשנו עבודה אחרת חזרנו הביתה בלי כלום) אבל אחים שלי הציעו את זה ומלא חברים שהיו שם.. וגם יום שישי שעבר אחרי שרבתי עם אבא שלי כל כך.. זה התגבר.. ומה שאני מנסה להגיד בזה זה שאולי לא תהיה לי גישה למחשב.. אז דברי איתו פה כמה שאת יכולה ואם את רוצה אימייל [email protected] חשבתי על זה לבקר אותך את יודעת..? אם בא לך דברי איתי.. אוהבת אותך מאוד מאוד מאודדדד ומאוד שמחה שהצלחתי למצוא אותך.. חששתי לרגע שזה אבוד... בבקשה תצרי קשר!!! התגעגעתי....

(-:

ב"ה את באשפוז??? אני מאחלת לך שתצליח ושהיום הקשה מאחוריך יש לך בשביל מה להחלים .. באהבה רבה אני