הדרך למוות קלה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

05/01/2005 | 22:39 | מאת: אור

שלום אני אור (שם בדוי) כילדה הייתי רזה בגיל 12 התחלתי להשמין היית אוכלת ואוכלת זה מין תחביב , בגיל 16 הגעתי למשקל 67 וגובה 1.68 במשך היום יום שלי קיבלתי הערות מאמא אבא חברים ולא התיחסתי עם הזמן ראיתי אנשים רזים חשבתי שרזה הוא מאושר רצתי להיות דוגמנחת ולהיות רזה , התחלתי לעשות דיאטה אבל לאט לאט הדיאטה כבר לא היתה דיאטה התחלתי לנסות דרכים יותר מיהירות כמו לאכול ולהקיא במשך 3 חודשים הקאתי והקאתי המחזור הנעלם החיוך הנעלם והאושר נעלם הייתי ילדה חיוורת שתמיד עצובה ובוכה היה שרור בי דיכאון לאט לאט התחלתי להפסיק להקיא והייתי מתחילה לעריב את עצמי שבוע בלי אוכל אפילו יותר הרעב לא הזיז לי הרצון להיות רזה היה עז שהבטן היתה כואבת היה לי כיף שהייתי רעבה ולא אכלתי זה נתן לי סיפוק אבל לא צחקתי לא שמחתי רק בכתי והייתי בדיכאון כל היום אני והמראה אחרי 18 קילו הראושנים עדין הרגשתי שמנה כיאלו לא ירדתי ,הבדתי כל דבר , הבנתי שמשהו לא בסדר שהמחשה שלי לקויה אבל לא הפסקתי המצב החמיר היית ניראת כמו אדם מת . החלטתי לקחת את עצמי בידים ולנסות לחזור למוטב לאט לאט הבנתי כמה קל להיכנס למחלה וכמה קשה לצאת ממנה חזרתי לעצמי אחרי שלוש חודשים בלי אף רופא אף פסיכולוג כיום אני שוקלת 42 וגובה שלי 1.69 אני רזה אבל לעולם לא אבין זאת אחרי שלוש חודשים שאני בריאה שוב הכל חוזר המחשבות הרצון להיות יותר ויותר רזה . זהוי מחלה שנישארת בך לנצח בנות תבינו להיות רזה או להיות שמנה קילו יותר או פחות לא יעשה אתכם מאושרת תישמרו על עצכם על הגוף שלכם על תיתנו למחשבות שלכם לתת לכם להגיע למחלה אני לא יודעת איפה זה היגמר אני רק יודעת שאני מעדיפה לשקול 100 אבל לחזור להיות שפויה ... אוהבת אתכם תשמרו על עצמכם תדעו מה הגוף שלכם דורש זה משחק גדול של חיים ומוות

לקריאה נוספת והעמקה
06/01/2005 | 14:02 | מאת:

עובדה שזה היה תהליך וזה לא קרה ביום אחד... אור מתוקה מה קורה לך.<?. זה באמת שווה את זה?? תגידי את?? מה זה להיות שמנה... מי אמר שתהיי כזאת ואם כן אז מה? ואם את פשוט כמו שאת בריאה מה שאת לא.. מה רע בזה ?? את בעצמך אומרת שהיית בידכאון והיית כל כך עצובה אני זוכרת את זה הייתי בטוחה שהרזון יפתור לי את כל בעיותי וזה רק העצים אותן אחת אחת בתורה ואני הייתי כל כך עצובה אני חושבת שאנ יבכלל לא הייתי זה לא נקרא להיות ואולי זה באמת קל .. כי לא חיים במצב הזה ואם לא חיים במצב הזה אז לא צריך להתמודד עם כלום אבל היום אני גם יכולה לראות שזה לא באמת נכון אוהבת אותך אני שמחה שאת פה איתנו... נשיקות וחיבוקים :-)