דינדין-

הם מנסים לטפל לי באנורקסיה, כשהאמת היא שאני אכלנית כפייתית. והם לא מאמינים לי. זו האמת. המצערת ואני כן בטיפול. לא עוזרים לי לא עוזרים לי לא עוזרים לי. לך תיתן תרופה נגד דלקת גרון לסרטן.

היי מתוקה שלי! כנראה שאת לא מאמינה ביכולת שלך להבריא ואולי את יותר רוצה להרגשי תשומת לב והתייחסות רצינית מצד הורייך אולי הם לא עשו זאת כל חייהם? נדמה לי שאת מצפה שמישהו יבוא ויציל אותך כמו "קסם" אבל לא!! זה לא הולך ככה הרפואה שלך ביידיך ולא משנה מה תעשי !!! זה לא חשוב מה ההורים שלך חושבים שיש לך חשוב מה את מבינה שיש לך ואיך את עוזרת לעצמך! במקום להאבק בלהבריא את נלחמת בלשקר לסובבים שמנסים (לפחות מנסים) לעזור מה קורה אצלך בראש? וזהו שזה לא תרופה למחלה! המחלה הזאת בשונה מאחרות דורשת רצון וכוח ואומץ להתמודד עם בעיות היום יום לשלב חיים להיות קשובה לגופך ולהשתשמש בכלים בכדי לעבוד על עצמך ולמה שמביא אותנו להפרעה הזאת..ולא תרופה לגרון או למשהו אחר! אמרתי לך כנראה שאת לא בשלה מספיק בכדי להתחיל טיפול אמיתי כי את בשלב שאת חושבת שאת שולטת במצב..ואת מנתבת את כולם על פי רצונך שבעצם את מפספסת את המטרה!!?... להבריא! מקווה שתקחי זאת כחומר למחשבה ממשהי שאיכפת לה ותדעי שלא משנה מה אני כאן..גם אם רק תרצי להוציא מהלב!! את יודעת דברים קצת כואבים נאמרים ממישהו שאוהב זה אמיתי...ולא מישהו שייפה לך מציאות אשלייתית! נשיקות המון כוח דינדין

הוריי יודעים את זה. יודעים שאינ אוכלת כמו משוגעת לפעמים. שיש ימים שזה פשוט יוצא משליטה. ולא בהשפעת שום דבר חיצוני או דפוס מסויים. אני מחכה למישהו הזה שבאמת יצליח לרדת לסוף דעתי. ואני לא מוצאת. גם הרבה ממה שאת אומרת לי הוא שגוי ואת לא מכירה אותי וגם הם לא... ולא משנה מה אגיד להם הם יתפסו למשהו אחר כי זה יותר נוח. כמה אכזבות- הרי אני מטופלת כבר..והם מסתובבים סביב הבעיה ולא רואים שהבעיה אחרת! זה קצת מייאש