אכילה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום אני בת 21 1.67 67-63 ק "ג.(תלוי בתקופה ובמצב רוח....חחח). יש לי בעייה שנמשכת מאז תחילת גיל הבגרות ואף פעם לא דיברתי על כך כי אני חושבת של90% יש את ההפרעה הזו.וגם אם כן זה לא עושה את זה נורמאלי. אני באמת רוצה להגמל מן ההרגל הזה והייתי רוצה להבין ממה הוא נובע. ניסיתי לחשוב מה מפריע לי מה חסר לי? מה החסכים הנפשיים....וכלום. הכל בסדר גמור בעולמי כל אדם אחר במקומי היה מאושר ואני מודה לאלהים יום יום על כל שיש לי. אני אוכלת בריא ועושה ספורט אך יש לי מדי פעם התקפי זלילה בלתי נשלטים... זה מתחיל עם זה שאני חייבת מתוק....ואני לא מפסיקה...עוברת למלוח...מתוק... באמת שאין לי שליטה על זה....זה כבר שנים ככה והפעם הגעתי להחלטה שאני רוצה להבין איך להפסיק את זה לחלוטין. ולמה זה קורה? ממה זה נובע? יש לי פגישה עםם דיאטקנית,האם אני צריכה לומר לה זאת? היא תדע מה לעשות? מה כדאי לשאול אותה?! האם יש ו/או מומלץ כדורים שמורידים את הכמיהה לאכילה אובססיבית זו,הכמיהה למתוק ותחושת הרעב השקרית? איך ניתן להגיע להבנה ממה זה נובע? איך מפסיקים?????? האם זה יימשך כל החיים?! בבקשה....עזרו לי!
יש לי בדיוק את אותה בעיה כמו שלך... יש לי התקפות זלילה ואני יכולה לאכול כל מה שנמצא לידי!!! מה שאני הולכת לעשות זה פשוט ללכת לדיאטנית (כבר קבעתי תור) ולספר לה הכל , כלומר: אני אוכלת עושה ספורט אך יש לי התקפות זלילה שבאות ככה פתאום בלי שום סיבה זה לא שרע לי בחיים, אני עצובה, דכאון זה לא מה שקורה לי- פשוט מאוד בלי שום סיבה אינני יודעת מדוע זה קורה. אני גם כן נורא רוצה לטפל בזה ואני מקווה שזה לא ימשך כל חיי אני ממליצה לך לפעול כמוני ולספר לדיאטנית הכל. תעדכי אותי בהמשך ... בהצלחה נעמה :)
תודה על התגובה החמה... נחמד לדעת שאני לא לבד... יש לי תור לדיאטקנית ומקווה שאפשר לטפל בזה....
תודה על התגובה החמה... נחמד לדעת שאני לא לבד... יש לי תור לדיאטקנית ומקווה שאפשר לטפל בזה....
לא יאומן את מתארת בדיוק את המצב שלי ( אותם משקלים בדיוק .. כמעט אותו גובה- אני 1.69). אני כבר הייתי אצל דיאטנית (אחת ממש טובה-דיאטנית של ספורטאים שלוקחת בחשבון את כל הפעילות הגופנית שאני עושה) היא נתנה לי תפריט שמטרתו "לאזן" את הגוף, אני אוכלת כל 3-4 שעות בערך... הבעיה היא שבערב מסביבות השעה 20:00 נתקפת "רעב" אני לא באמת רעבה אלא סתם רוצה לאכול... אח"כ כשאני הולכת לישון אני מתחרטת על הזלילה ואומרת לעצמי שמחר יום חדש ואני אשתדל יותר וחוזר חלילה... אני מרגישה שפשוט איבדתי שליטה!!!!! מה עושים??????????
הכמיהה לאוכל? למתוק? זה נובע ממשהו יקירתי..לא חייבים שיהיו חיים אפלים בשביל זה..לפעמים יש רגש או הרגשה שמתעתעת בנו וישר אנו ניגשים לפיתרון הנוח והקל האוכל..ולמה אני מתכוונת? לדוגמא..כעס...שמחה..שאחרי שזיהיתי אותו אצלי אני חייבת - אוטמטית מתוק..כי זה כביכול מרגיע ומנחם..(מה גם שבמתוק יש חומר מרגיע ומשמח) ואת כלל לא מחוברת להרגשת השובע ורעב שלך כי כמו שאמרת זה לא באמת רעב ...ובלי שום קשר לפעמים גם לי מתחשק מתוק..בלי רעב וזה בסדר אבל לא כשזה בא כתוצאה ממשהו..אם תעבדי על הרגעים האלה תצייני אותם במחברת ותבדקי מה קרה קודם תגלי מה גורם לך לעשות זאת תמצאי פיתרונות חלופיים ותיפטרי מזה...דיאטנית זה נפלא..כשמישהו רוצה לרדת במשקל ולעבור לאורח חיים בריא..כי אין דיאטה..יש לחיות נכון וזה לא אומר להימנע מדברים טעימים ומתוקים ולחיות על חסה!! אבל דיאטנית לא תפתור לך את מה שמסתתר מאחורי הסיבה שגורמת לך לפנות למתוק מלוח וכו...בבת אחת ומה שיקרה זה שזה לא ייגמר.. את צריכה לעשות בדיקה מתוקה.. נשיקות ותרגישי טוב...אני בטוחה שאם תעבדי על זה תרדי בלי שום עניין..מבטיחה לך..כי כשאת מחוברת לעצמך זה לא משנה כמה ארוחות אכלת ומתי..את חיה לפי צרכי הגוף שלך ולא מכתיבה לו שארוחת בוקר עד 9:00 חייבת להיות עם 2 פרוסות לחם וכו'..את פשוט תרגישי..ואם לא יתחשק לך תמשיכי הלאה זו בריאות! אני כאן אם תצתרכי עזרה נשיקות המון בריאות דינדין
