התקוה נעלמה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

21/03/2006 | 10:57 | מאת: ורדיתו'ש

אני נמצאת במצב לא מוגדר.לא יודעת מה יש לי,ממה אני סובלת.כולם מתייחסים אליי רגיל בלי בעיה.המזחור כבר 3 חודשים לא בא.אמא שלי מכינה לי את ה"ארוחות" שזה רק סלט ומעדן רגיל.היא מידי פעם מעירה שאני צריכה להוסיף פחממות וזהו.משהו עוצר מבעדי לקחת את זה.כאילו יקרה לי משהו.ואני בלי מעקב בלי טיפולים בלי כלום.אני נמצאת מזה בדיכאון קשה באמת.בהז אני מוכנה להודות שיש לי בעיה.כי אני מרגישה מזה רע במשך היום ואחרי הלימודים.אני עוד מעט מגיעה לגיל 18 וזהו.אין מי שיעזור לי. עכשיו אני בוכה סתם בלי סיבה.יש לי זכרונות רעים מהעבר,כל כך מפחיד אותי. אני מפחדת מהדיכאון הזה כי היית בו פעם וזה לא הכי נעים שבעולם בכלל לא!! אני מפחדת כל כך,מפחדת מהחיים מפחדת להיות שמנה ודחויה.אני כל כך מיואשת.מה שמחזיק אותי זה רק הלימודים והגרויות זהו. מה אני עושה?למי אני יפנה שרע לי??:((

21/03/2006 | 11:39 | מאת:

הקווה לעולם לא נעלמת בחרת לכסות אותה כי לפעמים מצבי ייאוש נוחים והדיכאון מתרווח לו בחדרי הלב..ועצוב וקודר כשלא חייב להיות כך!! נכון שהעבר מאפיל על ההווה וקשה לנו להתקדם עם סחבת רגשות או מקרים שקרו..אבל חייבים לעשות מאמץ..מה באמת מציק לך? מה לא מסתדר ? מה היית רוצה ולא קורה? מתוקה שלי שולחת לך חיבוק חם והבכי הוא פורקן מצויין אחריו תרגישי הקלה..מעט..אולי תכתבי מה עובר לך בראש אלו מחשבות ועל מה שמביא לך כאב...ולמה דחויה? יש לך כל כך הרבה מה להציע מלבד רזון שרק אנחנו בהפרעה מייחסים לו חשיבות "על.".מוטעית! מלאך שלי..מותר לכאוב מותר לכעוס ולבכות אנחנו בני אדם לא מלאכים..וזה רגש אנושי..אבל תבררי למה ועל מה ואיזה פתרונות אפשר למצוא לזה..? בעניין הווסת זה גרוע 3 חודשים זה המון זמן יש לפנות לרופא דחוף הרי לא היית רוצה נזקים בעתיד...פריון וכו'..מהר לגשת לרופא..איפה אמא שלך ישנה? בכל מקרה יקרה שלי אני כאן תמיד בשבילך.. נשיקות דינדין

21/03/2006 | 13:26 | מאת: ורדיתו'ש

אני לא יודעת מה מפחיד אותי וזאת הבעיה.אני יושבת ממול המחשב ובלי סיבה מתחילים לי לחצים בחזה שלשולים,רעידות בידיים.פחד לא מוגזר.ואני ממש ממש מפחדת. כואב לי כל הגוף.מה יכול לקרות לי מרוב הלחץ הזה? הייתי רוצה להצליח בלימודים,להיות שמחה,להיות רזה,משפחה מאושרת.אני מנסה להירגע לחשוב טוב אבל לא הולך.אמא שלי אמרה לי אולי לעשות מקלחת אבל אני נגעלת מעצמי כל כך שרק בערב אני מתקלחת.יש בי גועל כל כך נוראי על הגוף שלי. המחזור לא חוזר כי אני הורדתי איזה 1000 קלוריות מהתפריט שלי.אמא שלי רוצה שנלך לדיאטנית ואז שוב חוזר לי ה-פ-ח-ד להשמין,לאכול אוכל נורמלי.מה לעשות עם החיים שלי?איך הם ימשיכו הלאה?למיי עליי לפנות?אני כל כך מיואשת באמת שרע לי ואין לי למי לשפוך את הלב.:(:(