יותר מסובך משחשבתי...

עכשיו התחלתי טיפול, והאמת? אני לא מצלחיה לשנות את דפוסי החשיבה שלי מ"תפסיקי לאכול, את לא צריכה עוד יוגורט, לא כדאי, גם ככה אכלת היום מספיק ואת בעודף מקל" (שזו הייתה האמת) לדפוס חדש האומר- "את בתת משקל ואת חייבת להכניס את זה לגוף שלך!" אני לא רגילה לאכול לחם, שניצל וכו', איך עושים שפתאום זה לא יהיה כזה בעייתי? עד שחינכתי את עצמי שזה אסור לאכול יותר מכך וכך פתאום אני חייבת וזה כל כך קשה.......... אני עמוק בפנים הא? איזה בוץ....... ואל תקראו לזה "אנה ומיה" זה פריקי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זו הפרעת אכילה. פשוט. לא אנורקסיה, לא בולימיה, ה פ ר ע ת א כ י ל ה. ותו לא. תודה.

איך עושים.... שאלת מיליון הדולר אם היתה למישהו תשובה לזה היו מוצאים תרופה להפרעות אכילה, לא? צריך פשוט למצוא סיבה מספיק חזקה ואיזושהיא מטרה שלמען המטרה הזאת את תהיי מוכנה לאכול אני למשל מכריח את עצמי לאכול כדי שיהיה לי כח לעשות ספורט ונכון, אני לא אומר שזה בא ממקום בריא ואני לא ממליץ לאף אחד לעשות את זה גם כן אבל אני רק נותן דוגמא למטרה שלמענה אני מוכן לאכול למרות הרצון החזק להיות רזה ולמרות הפחד הגדול לאכול אחרי תקופה כל כך ארוכה שלא אכלתי דברים כאלו ואחרים ושוב פעם - לא באתי להגיד שאני בריא - רק באתי להביא דוגמא לדבר שיכול לשכנע אותך לאכול למרות דפוסי החשיבה הקודמים