בחילה משובע וההקלה מהבחילה הזאת

בדר"כ אם אדם אוכל בבת אחת כמות אדירה של קלוריות, פחמימות (נאמר עוגה שמכילה 3 כוסות סוכר) ושומנים, אז באופן טבעי תהיה לו בחילה ותחושה רעה מהבחילה. אבל במשך הזמן תהיה דעיכה ותבוא ההקלה בהרגשה הרעה. רציתי לדעת על השלבים שבין שיא התחושה הרעה מהבחילה לבין תחילת ההקלה בהרגשה הרעה. איזה חומרים במוח משתנים, רציתי לדעת אם אני שואלת את השאלות הנכונות: 1. כיצד הם משתנים כלומר כאשר יש את הבחילה מרוב השובע האדיר - מהם החומרים שגורמים לתחושה הזאת ? 2. מאותו הרגע שמתחילה הדעיכה בחומרים שגרמו לבחילה מרוב השובע שמורגשת בתור כניסה להקלה הדרגתית בתחושה הרעה - מהם החומרים במוח שגורמים להקלה וכיצד הם משתנים במוח באופן כזה שגורם להקלה מהבחילה להיות הדרגתית ? האם ישנן שאלות נוספות כדי לשאול את השאלות הנכונות ?

כדאי שתשאלי מישהו מקצועי יותר, אך אני אענה לך בקצרה: הבחילה ותחושת אי-הנעימות הנגרמות לאחר אכילת ארוחה מלאה נובעות גם בגלל הביוכימיה וגם בגלל האנטומיה... מבחינה ביוכימית-פיזיולוגית - כשאוכלים ארוחה מלאה,ובייחוד כש"מתפוצצים", רמת הסוכר בדם עולה בבת אחת מעבר לערך התקין שלה. בתנאים תקינים מופרש אינסולין מהלבלב שתפקידו בעצם להוריד את רמת הסוכר בדם בחזרה לערכה התקין, וזה נעשה ע"י תהליך ביוכימי בתיווכו המכניס את הסוכר לתאים ובכך מוריד את רמתו בדם. לכן לפעמים ילדים מקיאים אם הם מגזימים בזלילת ממתקים, כי זה "פיצוץ סוכרי" יותר מדי עבור הגוף, והוא פולט את זה. מבחינה אנטומית - תחושת הבחילה נגרמת פשוט מעומס יתר על הקיבה - תחושה לא נעימה לכשעצמה. המצב הוא שיש הרבה אוכל לא מעוכל שמכביד על הקיבה. אך עם הזמן, כאשר תהליך העיכול מתקדם, מסתמנת הקלה כי האוכל מתעכל ומועבר למעי. תחושת ההקלה קשורה לא רק להתרוקנות הקיבה ולהורדה ברמת הסוכר (וגם המלח) בדם, אלא פשוט גם לתחושת שובע ורוגע המגיעה אח"כ הנובעת משחרור חומרים מסוימים במוח המשתחררים לאחר שתאי הגוף מקבלים את חומרי ההזנה שהם תוצרי העיכול.