טוב רק להגיד לכם

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

14/03/2006 | 01:52 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

פורים שמח ואיך ביליתם את ליל חג הפורים? אני בילית אותו בחדר כושר (כמובן אחרי ששמעתי קריאת מגילה) היה אימון מצוין ברוך ה' היתה תזמורת וכולם היו בריקודים ואני לא אני הייתי בחדר כושר מחר כולם יקבלו משלוחי מנות ואני לא כי לי כבר מזמן אין חברים מחר כולם הולכים לשמוח ורק אני לא יבין למה אחרי הצהרים כולם ילכו לסעודת פורים אצל סבתא שלי אבל אני לא אני ילך לחדר כושר אבל מה לעשות אלו החיים

14/03/2006 | 10:10 | מאת: **חמודה**

תהיה בריאא.. תנסה להינות מהחג כמה שיותר.. תנסה לא לחשוב על קלוריות משקל וכו'.. רק לחג לפחות!! זה חג! תיהנה!!! תשמח!! תרקוד!! תשיר! ותפוצץ את הפורום ב-מיש מיש מיש מיש מיש משנכנס אדר.. כי זה מצחיקקקקק! שיהיו לך חיים טובים וארוכים..! חחחחח לפחות יותר משלי.... חג שמח! אבל שבאמת יהיה שמח! בסוף אני ייקח לך את המנוי לחדר כושר! **חמודה**

14/03/2006 | 11:03 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

תודה על נסיון העידוד אבל הוא לא עבד... סורי

14/03/2006 | 13:44 | מאת: אשה עצובה

מה יהיה הסוף איתך, מה?? אני קוראת אותך ולבי נחמץ בכל פעם מחדש. רק תגיד לי איפה אתה נמצא ואני שולחת לך עכשיו מנה-מנה... אפילו שלא תאכל אותה בכלל מספיק שתסתכל עליה וזה יעשה לך נעים בעיניים... וגם זה משהו בחיים האלה, לא?

14/03/2006 | 18:39 | מאת: אולי מחר...

אנורקסיה. (בנתיים).אתה ממש התגלמות ההפרעה הזאת.אדם "רגיל" אולי היה נעלב...אבל לדעתי אתה רק מוחמא.....אני יודעת שאני הייתי... ..יש לך את הרוטינה שלך ולא משנה חם,קר,חולה,בריא,מת,הולך למות,עייף(חחח...הצחקתם אותי...אין דבר כזה עייפות...זאת סתם עצלנות...).....אני בדיוק כמוך אבל, ברמה קצת נמוכה יותר....האמת היא שאני קצת מקנאה בך על כח הרצון הזה....אבל אני גם יודעת שזה הורס את החיים!!!!!!!!!!!!!!!!11אני לא אלך לסרט,לא אפגש עם אנשים,לא אלמד למבחן אפילו, אם זה יתנגש לי עם החדר כושר....זה כל כך קשה....לי...אני לא יודעת איך אתה מצליח....הקטע הוא, שזה מצויין שיש כח רצון....והתמדה...אבל יש את הגבול הדק הזה...שאותו רובנו לא מצליחים למצוא שמבדיל בין אובססיה לבין פדלאתיות ועצלנות(רב האנשים.....). אז זהו...אין לי ממש מה לייעץ לך....אני יודעת שזה לא יעזור....כי גם לי כולם מייעצים....לפעמים אני בכוונה רוצה לחלות....כדי לשבור את הרוטינה הזאת.....למרות שבסוף לא משנה אם אני חולה. כל עוד אני מסוגלת ללכת, אני אלך לחדר כושר.........לפחות עם האוכל השתפר קצת...וזה רק בזכותך...........