דינדין....
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
כתבתי כבר פעם בפורום, בשם אחר.... אני נחשבת יחסית רזה, אבל עם כל הטחינות שלי אני כל הזמן עולה.... בחנוכה הקאתי פעם ראשונה.... מאז אני מקיאה, לא הרבה בכלל רק מתי שאני מגזימה ממש עם אוכל. אחותי ידעה כבר מההתחלה שהקאתי כי דברתי איתה בפלאפון ואמרתי לה שהפעם אני מקיאה בטוח!! אני חייבת להצליח!! היא גם די בקטעים של דיאטות מטורפות כאלה... חברה שלי שגם לה יש הפרעות אכילה(הרבה יותר חמורות) ידעה מזה איכשהוא. לא רציתי שאנשים ידעו מזה.... ממ שהתפדחתתי בזה.... אחרי כמה זמן גיליתי גם לחברה שלי מהחדר (אני לומדת בפנימיה) ולמדריכה שלי. המדריכה שלי ממש עזרה לי היא היתה ממש בשוק והרכיבה איתי תפריט של דיאטה ממש טוב,. היא אמרה לי שזה תפריט מינימלי מידי ושהיא תשאל דיאטנית אם הוא טוב , נראה לה שהוא לא ואז נוסיף. היא אמרה לי גם שכל פעם שאני מקיאה אני יידע אותה, אחרי שלוש פעמים נראהב מה לעשות, כנראה לספר למחנכת..... לא הסכמתי, אמרתי לה שאם היא תספר אז אני לא יגיד לה מתי אני מקיאה... היא אמרה שנראה... בשלושה שבועות הראשונים הלך לי די טוב, רזיתי קצת והקיתי.... איכשהוא למורה שלי נודע שיש לי רצון להרזות והיא רצתה לדבר איתי, המדריכה שלי דברה איתי ואמרה לי שאני חייבת לגלות למורה שלי (בפנימיה התפקיד של המחנכת הוא ממ שמשמעותי, כמו אמא) היא הכריחה אותי..... עשינו שיחה, המדריכה המחנכת ואני וספרתי לה, היא לא היתה מזועזעת כמו שחשבתי.... היא אמרה שהיא סומכת עלי שאני אחראית.... הייתי צריכה לספר גם להורים שלי.... הסכמתי רק לאמא שלי. באותו יום נסעתי הביתה וספרתי לאמא שלי, הרגשתי כל כך מגעיל שכמעט בכיתי. אמא שלי הייתה בשוק אבל אמרה שהיא לא דואגת (בבית בדרך כלל אני בולסת ונראה לי שאמא שלי חושבת שאני ככה גם בפנימיה). היא התקשרה למחנכת ושניהם סכמו שכרגע אני ידבר עם פסיכולוגית (דבר שהייתי צריכה בלי קשר לדיאטה) והיחידה שאני מדברת איתה על הדיאטה וההקאות זאת המדריכה. מאז ממש לא הולך לי.... אני בולסת בכמויות.... בימים שאני בפנימיה הולך לי די בסדר אבל בסופי שבוע בבית אני מעלה את הכול ופי כמה.... יש לי עכשיו ממש פדיחות מהמורה והמדריכה שלי, הם יודעות שאני מקיאה ורואות שאני רק משמינה..... אני ממש לא מכורה להקאות... אומנם אני מקיאה יותר מההתחלה, אבל זה עדיין קשה לי ואני מתחמקת מזה ועוד לא מצליחה תמיד להקיא, במיוחד לא דברים קשים.... אני מנסה לעשות ארוחות מסודרות אבל זה הולך לי רק בפנימיה, בבית אני רק פותחת את הפה זה לא נגמר...... יש לך תפריט טוב לתת לי לדיאטה??. אולי ככה זה ילך?......... בקשר להקאות: עוד לא הבנתי למה אומרים שזה משמין.... אם אני מקיאה המון- את כל מה שאכלתי, אני רואה שיצא הרבה- אז לא הורדתי בזה כלום??? מה זה עושה לגוף? זה משמין? מרזה? הורס? איך הורס? אין לי גישה צמודה לאינטרנט ככה שיוצא לי די פעם ב להגיע לפורום אבל זה ממש חשוב לי לקבל ממך תשובה. עוד משהוא: הטיפול היחידי בינתיים שאני אמורה ללכת זה פסיכולוגית, אין לי אפשרות ללכת לטיפול אחר. אולי אם אמא שלי תלך לדיאטנית (היא מתכננת דיאטה בקרוב...) אז אני יבקש מאמא שלי שתבקש מהדיאטנית תפריט בשבילי. ככה שאני צריכה עזרה מכאן, לא הפניה לטיפול........ סורי על האורך.... פשוט הייתי חייבת לשפוך......... נ.ב. אני יעדיף לפעמים להתכתב איתך באימייל, אפשרי?
קראתי בעיון ובשקיקה מה שכתבת..וראיתי ממש את עצמי.. מבחינה גופנית: קודם כל..ההקאות "לא מרזות" בדר"כ האוכל שעובר בפה..פחמימות נספגות כבר בלשון..ווכמות הקלוריות האדירה שנכנסת..ולא את כולה ניתן להקיא זה נדמה לנו...אני אפילו הייתי מסתכלת בצבעים שיוצאים ולפי זה הייתי מחשבת מה אכלתי ומה יצא ממש ככה!! הבולמוסים גורמים להשמין..וההקאה מוציאה חלק רק חלק!! מבחינה נפשית: יש משהו מתחת להקאות שמפריע וחייב טיפול דחוף!! תהיי בטוחה זה לא עניין הדיאוה זו "אשליה" את מתעלמת ממשהו עמוק יותר..רגשות, תחושות, ילדות..יחסים עם אמא שלך, אחים, אהבה המון דברים..כל אלה דרושים התייחסות אישית..והייתי מוכנה לעזור לך אפילו באופן אישי.. דיאטנית לא תעזור..משום שלדיאטנית פונים בשל רצון לרדת במשקל..כשאדם הוא במצב נפשי רגיל..ולא כמו שאנחנו.. לי ביתה דיאטנית מתל השומר..אבל מתמחה בהפרעות אכילה מה זאת אומרת? הרכיבה לי תפריט איזון רגיל בלי "דיאטים" "לחם קל" וכו'..ממש רגיל ..עם עוגיה פה ושם..ופרוסה עם חלבה שאני אוהבת..ושוקו לשתות..וזה איזן לי את הגוף למצב שאני אוכלת רגיל ולא ..!!! לא!!! משמינה!!! למדתי לאכול.. כרגע את לא בשלב כזה לדעתי..היות והפנייה שלך והבולמוסים קורים לך כי את מתעלמת מתחושות..או מאירועים שקורים בחייך ומשתמשת באשליה שהבולמוס ירפא..את הבור בתוכך של כאב, מחסור, תשומת לב, העלבה ועוד אינספור דברים ואז מוציאה את "הגועל" החוצה כאילו מתנקה!! וכל זה אשליה כי התחושה הזו "כאילו" גורמת לך רוגע והנה הוצאתי אבל התחושה לא תיעלם אם לא נתמודד ונבדוק לעומק!! זה לא זה דורש טיפול ואת חייבת לעשות זאת..קודם כל בהבנה שיש לך הפרעה וזה בסדר..כי זה הכלי היחיד שמצאת להתמודד ולספר לאמא שיש לך הפרעה ואת רוצה טיפול כי מגיע לך זה חלק מזה..הבושה תעבור לך עם הזמן את תראי..גם אני הייתי בסתר מקיאה..ובסופו של דבר כל קרוביי ואהוביי יודעים וחיבקו אותי באהבה למרות שלא היתה לי תמיכה טיפלתי בעצמי בכוחות עצמי.. דיאטנית לא תעזור..זה לא נכון..לעשות..את זקוקה לשיחות, תמיכה , עידוד, לרדת לעומק חייך ולטפל..דחוף..אני מוכנה לעזור לך בכל דרך אפשרית גם אם תרצי שניפגש אפילו עם אמא שלך.. אני אעזור לך במה שאוכל!! אני כאן..ואשמח לשמוע מה קורה איתך מלאך יקר ואהוב מגיע לך טוב..ואני יודעת מה עובר עלייך ואיך את מרגשיה..ואפשר לצאת מזה לעולם אני דוגמה באמת טובה עברתי שנות סבל ולא וויתרתי לעצמי וזה היה קשה מורט כוחות..לקבל את תהליך ההחלמה שלוקח זמן...! תתחילי.. לעניין המדריכות..איני יודעת עד כמה הן יכולות לעזור לך..כי להבטיח "לא להקיא" זה לא פיתרון אין להן פשוט כלים לעזור לך ותראי ותבררי איך את יכולה לקבל טיפול..יש המון דרכים תרצי מאוד ודברי עימי..\ המון אהבה..נשיקות וכוח שלוחים אלייך מחכה לשמוע ממך דינדין
זה באמת נשמע הגיוני.... יש איזו חוויה ממש לא נעימה שעברתי בקיץ האחרון וחוויה די דומה לפני כמה שבועות שדרדרה אצלי את ההקאות והבולמוסים.... לא כל כך נח לי לכתוב את זה כאן בפורום, אני מעדיפה לכתוב לך את זה באימייל או אפילו לדבר בטלפון אם את מוכנה........... נראה לי שיש משהוא שלא ממש הבנת מהמכתב שלי: אמא שלי כן יודעת על זה! היא פשוט רואה אותי רק אוכלת כל היום (רוב הבולמוסים הם בבית) וזה נראה לה שאני סתם עושה מזה צחוק.............. אני ממש מקווה שיצא לי בזמן הקרוב לכתוב לך לאימייל או כאן בפורום- אם את מעדיפה כאן ולא באימייל... וגם אם לא יצא לי הרבה זמן אז אל תחשבי שעזבתי, פשוט אין לי מאיפוא.............. תודה רבה רבה.... נשיקותתתתתתתתת
בדרך כלל מביאים את הגוף למצב של רעב אחרי שלא אוכלים הרבה זמן ואז זה פשוט וברור שיבוא אחרי זה בולמוס אדיר ואחרי הבולמוס בגלל הרצון להטהר תבוא הקאה ועוד פעם הרעבה ובגללה עוד פעם בולמוס... חיבים לשבור את המעגל הזה, המון פעמים הבולמוס נובע פשוט מצורך עצום של הגוף באוכל שמנענו ממנו הרבה זמן ואפשר לסדר את זה על ידי תפריט שקובעת דיאטנית ואז אם אוכלים לפי התפריט הצורך האדיר הזה לעשות בולמוס פוחת ואפשר להתגבר עליו זה לא סותר שצריך ללכת גם לטיפול פסיכולוגי אבל לדעתי דבר ראשון צריך לטפל בקטע התזונתי
אבל אני יודעת בערך מה אני צריכה לאכול. מה זה תפריט מסודר פחות או יותר. אני לא מרעיבה את עמצי בדרך כלל, הבולמוסים לא באים דוקא בימים של הרעבה. בכלל לא! יש לך תפריט אולי לדוגמא כדי שאני יבדוק?
