דינדין

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

08/02/2006 | 17:27 | מאת: מיק

קודם כול לפני הכול רציתי להגיד לך שאת מדהימה! תדעי את זה:) יש לי שאלה... קראתי פה בפורום וקראתי שדווקא מתי שמתחילים לאכול מאוזן אז יורדים במישקל ואני רוצה לדעת למה איך זה יכול ליהות??? אני יודעת שאחרי תקופה ארוכה של הרעבה עצמית נגיד שיורדים במישקל אבל אחר"כ זה כבר לא עובד על הגוף כול ההערבות האלה וגם יש בולמוסים בטירוףףףףףף!! ודווקא שאוכלים מאוזן אז כן מרזים??? אני אשמח לדעת למה?!!! ומה זה בכלל מאוזן 3 ארוחות ביום נגיד?? כבר שחכתי מה זה מאוזן:( ועוד שאלה שיצאת מהאנורקסיה עלית במשקל הרבה?? ואם כן בתקוםה של כמה זמן? והאם ניהיו לך סימנים בגוף הכוונה סימני מתיחה?? תודה רבה שאת פה ושיש את הפורום המדהים הזה מיק!!!

09/02/2006 | 17:06 | מאת: מיק

12/02/2006 | 08:40 | מאת: דינדין

מיק יקר/ה?? אני שמחה לשמוע ממך..ותודה על המחמאות..עבדתי מאוד קשה נפשית בעיקר על ההחלמה כי זה עבודה על המוח..שכל הזמן אומר..."אסור" "מחר תקומי שמנה" "איך הם אוכלים את זה ולא קורה להם כלום" למה אני וכו'.... אז באמת הפנמתי ורציתי בכל מאודי להבריא שנים של סבל וסוף סוף באמת הבנתי שזה מה שאני רוצה..והיום בריאה לחלוטין תודה לאל..!! אחרי האנורקסיה באו לי בולמוסים ענקיים כי שום דבר לא הייתי מרשה לעצמי ...אם אמא שלי נניח היתה עושה חביתה עם טיפה שמן זה כבר לא הייתי מוכנה לאכול ועוד ועוד.. אז התפריט שנתנו לי באמת נתן לי איזון מטאבולי ..מה זאת אומרת? כשאנחנו בהפרעה וזה עובד יחד עם המוח לא לבד כמובן הגוף משתגע אין לו "סדר" קודם כל עניין "האסור והמותר" שמכניס את הגוף למן מנגנון השרדות מפני שהמוח העביר לו שאנחנו תקופה נהיה במצב של חוסרים.. עניין הבולמוסים וההקאות...שהקיבה משתגעת..טונות של אוכל...והקאה..ולקיבה נדחסים כמויות אדירות אפילו היא לא יכולה לעמוד בקצב המטורף.. ולכן..כשיש תפריט רק כדי לתת בסיס כי הרי "אנחנו" לא יודעים להרגיש רעב או שובע אמיתי אנחנו לא יודעים מה זה לאכול "רגיל"..ועד שנלמד ..יש תפריט מסויים ולא מסוכן..ואפשר לחיות איתו בשלום..אז כן בהתחלה עליתי 2 קילו ואז התחלתי שוב לרדת 300-200 גר' כל שבוע עד שנשארתי באותו משקל ואני אוכלת מה שלא חלמתי ..וזה לקח זמן..לא שבוע גם לא חודש ואפילו לא חצי שנה משהו כמו שנתיים וזה אינדבידואלי..כל אחד והקצב שלו..והיו לי נפילות באמצע..בולמוסים או בראש .."אסור" "אסור" וואו !! הייתי עובדת על עצמי חזק..ואומרת "]דינדין לא נורא זה חלק מתהליך" אחרי ההקאה הייתי ממשיכה רגיל..לאכול כמו בתפריט עד שלמדתי.. וזה היה שילוב של תל השומר - דיאטנית ומטפלת מומחית בהפרעות אכילה שלימדה אותי להתחבר לרגשות ולתחושות שלי בלי לדחוק ולהתעלם מהם..להתמודד עם כאב, פגיעה , העלבה פחד..וכו'..אינסופ דברים שהייתי כביכול פותרת באמצעות הפגישה עם האוכל ולא למטרת הנאה..וזה לוקח זמן..ששווה את כל הכוח והמאמץ...קיבלתי את חיי במתנה דבר שאודה עליו עד יום מותי..התאהבתי בחיים בחזרה..! להגיד שאני מחוסנת? לא!! אני נשברת אבל הכלים בהם אני משתמשת עוזרים לי ואני לא פונה לאוכל ולשליטה בו להכות בעצמי שוב ושוב.. זהו יקיר/ה... אשמח לעזור בכל מה שתבקש/י..באמת מכל הלב בשביל זה אני כאן..וזה אחד הדברים שחלמתי לעשות והבטחתי שאם אבריא אני אעשה עבוא אנשים כמוני שסובלים ולא יודעים איך להתחיל ואם בכלל..אז אני כאן וידי מושטת באהבה.. שלך דינדין