דינדין!

אני חייבת את עזרתך! אני ממש לא יודעת מה לעשות... אני כל כך מיואשת.. מרגישה לבד, דווקא עכשיו כשבא לי לבכות אני לבד בלי אף אחד ולא מצליחה למצוא למי להיתקשר... אני לא רוצה להיתאשפז.. אני ממש מפחדת... זה עושה לי רע.. אני לא רוצה לעלות כל כך הרבה במשקל ולהרגיש שמנה.. וגם אחכ לסבול מעצירות מטורפת כמו שפעם לפני שנה הייתה לי.. זה מה שגרם לי גם לעשות חוקנים ולנמשיך עם משלשלים..! אני לא מסוגלת לחשוב על עצמי עם עוד כמה קג במשקל.. אני אראה פשוט זוועה... אני רוצה להיות בסדר, לאכול נורמלי.. אבל מה אני אעשה אם אני אסבול מהעצירות? זה ישגע אותי....! תודה רבה על העזרה והתמיכה שלך! משום מה זה המקום הראשון שאני חושבת לפנות אליו, זה הפורום הזה...

ליטלוש אני מקווה שתרגישי טוב מאמי ותעברי את זה..! אם תרצי לדבר עם מישהו תדעי שאני פה בשבילך..! :)

מה שלומך יקירה? לפי צורת הכתיבה שלך ניכר שאת קצת בלחץ וגם פוחדת וזה מצב טבעי..למה? כי אנחנו לא תמיד מודעים למה יהיה..וזה מפחיד הספייס הלא נודע הזה מה אני עושה עם זה? קודם כל תנסי להרגע..(אולי משהו חם לשתות ואמבטיה טובה אותי זה מרגיע) שנית..תביני שזה דבר טיבעי לפחד אבל....! ..את יודעת שזה צעד נכון לעשות בשביל עצמך בשביל להיפטר מההרגשות הללו שמלוות אותך בעניין האוכל, המראה, העצירות! אני יודעת מה עובר עלייך...כשאני הייתי אוכלת (בקושי) הייתי יודעת שאם אני לא נכנסת לשירותים "הלך עליי" והייתי חייבת להוציא את "זה" (מה זה זה?) בכל דרך ...משלשלים , תה טיבטי, חוקן וכו? רק כשזה יצא ואם לא אז הייתי נטרפת לחץ אימים אפילו פעם אחת בעבודה "דימיתי בכי" כדי שאוכל לרוץ הביתה ולעשות חוקן ..הרגשתי נורא..! אבל??? וזה אבל...ענננ...קקק..יי!! מבטיחה לך שאם תלכי לטיפול שיהיה התחלה בתהליך החלמה שאת עומדת להתחיל (ותכניסי את זה למודע שלך "אני בתהליך החלמה") תדעי שכל זה יעבור לך וגם ההרגשה של ה"זה" = אוכל , יהיה סביר ובסדר כמו אדם רגיל. לעניין הביולוגי גופני- כן ! אין מה לעשות מי שסובלת מהפרעות אכילה סובלת גם בשינויים ביציאות היות והגוף משתגע..ומערכת העיכול אם מרגילים אותה למשלשלים זה חבל על הזמן היא נעשית עצלנית ורק עם משלשלים אפשר להתרוקן או...להיות סבלנית ולעבוד על הגוף איך? להרגיל את הגוף בשעה מסויימת נניח בבוקר להיכנס לשירותים ולשבת בסלנות גם אם לא הולך בהתחלה לא להתייאש עם הזמן (ובלי משלשלים) הגוף יתאזן ומערכת העיכול תסתדר (הרי זה לא יכול להיות שם לעולמים) ועד שתעשי זאת וקחי בחשבון שזה תהליך כי "שיחקנו בגוף"..ניתן להקל על מערכת העיכול בכמה אופנים : מים רותחים + נענע + כפית סוכר = זה נהדר ומופלא..ממש מקל כמה כוסות כאלה והסתדר! שתי מים או תה צמחים יש טעמים מתוקים וטעימים... את יכולה לקנות שזיפים שחורים ולשים כל ערב 2-3 במים רותחים ..לשתות את המים ולאכול את השזיפים. וכמובן לשלב את הטיפול שייתן לך מסגרת התחלתית נפלאה..לאכול..ואת לא !! לא!! תשמיני מבטיחה..אני הייתי בתל השומר ולי היתה את הדיאטנית מיכל הנפלאה..שסידרה לי תפריט מצויין שהלכתי עליו למרות הפחד..החלטתי לנסות כי רציתי להיפטר מהבעיה הזו לעולם..!! והנה דווקא רזיתי..ולאט לאט..ועם הזמן גם לא הייתי צריכה את התפריט כי זה לא השליטה באוכל..מביאה את השליטה בחיים! וליטלוש מלאכית שלי יקרה ואהובה..! זה לוקח זמן..ממש זמן..ואם עדיפים לך איכות חייך..וותרי לזמן מה על התחושות הללו (תרגישי אותם ואל תתעלמי אבל ...)ותדעי שהפחד מהלא נודע הוא בסדר להרגיש..והפחד להשמין כביכול זה לא אמיתי כי כרגע את משועבדת לשליטה באוכל ואם תטפלי ותפטרי בעיות ותלמדי להתמודד ולעמוד מול תחושותייך האמיתיות תיפטרי מההפרעה לעולם!! מבטיחה לך אני כבר מאחורי זה!! הבראתי ולמדתי לאהוב ולחיות נעים וטוב..וזה שווה!! אז קודם כל חיבוק גדול ומחמם שירכך לך את הפחד...יד מושיטה לך לחזקך ולעודד אותך שעשית החלטה נכונה צעד ראשון להבריא.. ושולחת לך נשיקה על המצח..שאת לא לבד ואני כאן איתך..אל תתיאשי ויש לך את הכוח בתוכך..את פשוט צריכה לבחור בחיים..! שלך באהבה דינדין.. מחכה לשמוע ממך ...

הי מה נשמע?! הלוואי וזה היה כל כך פשוט מה שאת אומרת.... אבל למי יש זמן בבוקר לשבת בשירותים ולחכות ולחכות... הזמן שאני מחכה רק מוציא אותי מדעתי... ואני מתעצבנת וכועסת.. ואני יודעת שגם זה לא בריא כל הלחץ הנפשי הזה הורס את הבטן... איך אפשר להיות בריאה במשקל טוב ולהרגיש טוב עם עצמי ולא שמנה, פרה, מנוונת ועצלה... אני יודעת שמשלשלים זה דפוק והורס את המערכת אבל אני פשוט לא מסוגלת להפסיק.. חשבתי על זה אתמול כל היום אולי אני אתחיל לאכול בבית ואז לא אלך לתל השומר.. אבל לא הצלחתי להכניס לעצמי את המחשבה הזו למוח... זה הורס אותי.. ניסיתי לחשוב אולי אני אכין דג בשבת.. אבל לא מצליחה לעכל את המחשבה.. מרק כן ואולי מרק קיטניות.. אבל אני לא בטוחה שזה מה שאני רוצה.. אולי זה הרבה מידי בשביל הבטן שלי... והבטן כואבת בטירוף כל הזמן.. וברגע שאני טסה לשירותים אני מרגישה מן שיחרור והקלה כזו.. ואז אני שמחה ומרוצה! וניסיתי כל מה שאמרת ואני עדיין עושה זאת כל בוקר פירות יבשים שהיו במים חמים.. וחליטת לימון עם ג'ינגר ומים ומה לא... שום דבר לא עבד אצלי...לא מספיק בשביל שהבטן תלך לבד לשירותים... והרופאים כלום לא יודעים.. אין מה לעשות.. אז מה אני אחייה ככה דפוקה כזו... כמה שהייתי רוצה עכשיו שהקרובים אליי יגידו תלכי לאישפוז ותחזרי בריאה, ואנחנו נקבל אותך ככה כמו שתהיי.. גם אם אעלה 5 קג נוספים... העיקר שתהיי מסוגלת לאכול נורמלי בלי בעיות.. אבל אין אני לא שומעת את זה... אני צריכה חיבוק דחוף...! לפחות כמו שאני עכשיו מחזיק אותי עצמאית בשטח גם אם אני לבד.. אבל מה יהיה עוד כמה חוד' אני לא יודעת וזה מפחיד אותי.. תודה רבה ענקית על התמיכה שאת נותנת והפורום הזה.. אני חושבת הייתי משתגעת עוד יותר בלי זה! שיהיה לילה טוב ושקט!