יקירים ואהובים, צר לי להודיע אבל...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
ב"ה מפאת הרבה מאוד שינויים המתרחשים בחיי נכון להיום אני מתקשה מאוד לשלב בינם לבין הניהול של הפורום במענה שותף להודעותכם היקרות מאוד. לכן אני נפרדת מכם בקרוב ומשתתפת עד שימצא לי מחליף והודעתי על כך במערכת. אני בכוונה מודיעה על כך עכשיו כדי שזה לא יתפס לאף אחד מכם כהפתעה. אחרי כל מה שעברתנו יחד אינני רוצה לסיים כך. צר לי על כך אבל אין לי הרבה ברירות ואינני רוצה שהניהול של הפורום יפגע בעקבות שינויים אלה שאני חווה כעת בחיי. אני אוהבת כל אחד ואחד מכם והיתה זו זכות גדולה עבורי לענות לכם ולהיות שם עבורכם בכל דרך שמצאתי לנכון עד כמה שהיה עבורי בגדר האפשר. זה נתן לי המון, אני מניחה שגם למרביתכם. למדתי מכם המון וכולי תקווה שגם אתם. אני רוצה לאחל לכם הרבה בריאות והרבה ימים של שמחה כי אני מאמינה בה עד מאוד ואני מאמינה שכל אחד מכם לא פחות ולא יותר יכול לזכות בה והיא יכולה להאיר את חייכם את הפינות החשוכות ביותר ולהיות כל אחד מכם כאמור, ללא הפרעות אכילה אני בהחלט מאמינה שזה אפשרי, זה קרה לרבים מאיתנו .. אין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה לכם. אני מאמינה שכל אחד צריך לחפש מה טוב עבורו, מה נכון עבורו... עד היום על אף היותו תעלומה, החיפוש הזה לא הרג אף אחד... נהפוכו הוא הוביל הרבה מאיתנו לפתרונות מאירים, ניסים ואפילו גדולות. האמינו לי, אני מאוכזבת מאוד שכך קרה אבל זה מעבר לשליטתי. וכמו תמיד כתמיד... המון המון אהבה לכם שמרו על עצמיכם, כי אתם החשובים ועד אז נשתמע בזמן שנותר לי פה.... הילה
ב"ה אני מבינה את התהיה מדוע זה קרה אני באמת תחת עומס רב...וזו הסיבה!!!!! ולשאלתכם המתבקשת.... לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!! לא חזרתי להיות עם הפרעות אכילה!!!!!!!! רק שינויים והרבה מהם אז תחושות הבטן לא נכונות וגם לא תירוץ בשבילכם לומר "אה.. הנה עוד אחת שאמרה שאפשר לנצח את זה ונכשלה.." זה לא התירוץ בשבילכם למה לא לצאת מזה... מצטערת אני לא הכתובת אין סיכוי שזה יקרה!!!!! ליל מנוחה :-)
היי לולי מתוקה..אמנם צר לי שאת עוזבת את הניהול אבל אני מניחה שכמו רובינו לא תעמדי בפיתוי של השתתפות בפורום וכניסה אליו? חוץ מזה מאחלת לך טוב ואושר ושתספיקי לעשות כל מה שאת רוצה ותגיעי לסיפוק ושמחה ענקית.. בנוגע לפורום הרי זה יהיה שקר לומר שההחלמה תלויה באדם מסוים הכל מתחיל מבפנים כל אחד עם עצמו הסיבות שלו ושלב המחלה!! לכי לך לדרכך היי שלמה..התמיכה היא חשובה והיא לבטח תמשיך אבל עם מישהו אחר לא נורא!! הגישה של להיפתח לדברים ואנשים חדשים גם היא משהו נפלא בחיים..אז כל שנותר לי יקירתי היא לאחל לך כל טוב..אני בטוחה שאת מיוחדת ונפלאה והמון הצלחה..שלך דידנדין באהבה גדולה!
טוב דבר ראשון מאוד עצוב לי שאת עוזבת אותנו...דווקא זה היה המקום היחידי בשבילי שהייתי יכולה לפרוק דברים..אז כנראה מעכשיו לא יהיה לי מקום כזה...כי לא נראה לי שמישהו יוכל להחליף אותך בניהול הפורום כי נראה לי שאת הבן אדם הכי נכון והכי טוב לנהל אותו...נתת השראה למלא אנשים פה...ועזרת גם למלא אנשים פה... אז ככה רק רציתי לאחל לך המון המון בהצלחה...בכל אשר תיפני....תמשיכי ליהיות חזקה, ואל תתני לאנשים להחליש אותך טוב?! בקיצור...אני מקווה שתמצאי מחליף טוב,כי אם לא נראה לי שפשוט הפורום לא יהיה כמו שהיה איתך...:( בקיצור אני לא יידע מה לשעות עם עצמי עכשיו...כל פעם שחזרתי מהצבא ישר רצתי למחשב...(למרות שזה היה אחרי לילה חסר שינה, ואחרי נסיעה של 5 שע' מאילת...) שפור תמיד הייתה לי את הצפייה להיכנס לפורום, לראות מה חדש, וסתם לפרוק... ועכשיו פשוט נראה לי שלא יהיה לי איפה לפרוק...מקווה שיהיה טוב יותר...גם לכולם פה וגם לך בעיקר... תודה על הכל...ה' יברך אותך על כל מה שעשית עד עכשיו ועל כל מה שתעשי.... אוהבת המון... מעיין
נראה לי שיהיה ליממש קשה בלי הפורום...אני די הרבה זמן בפורום...מיוני ככה...וכל ה7 חודש האלה הייתי כל כך תלותית לרוב בפורום הזה, שאני לא יודעת מה אני יעשה בלעדיו...בלעדייך הילה...נתת לי אולי תקווה קטנה, גם הפורום הזה...לא שאני רואה אותה אבל נתת לי קצת...אבל אני לא יודעת איך להמשיך ומה ולא יודעת כלום...מה אני יעשה עם החיים האלה...את לא מבינה כל הדיכאונות האלה קצת נרגעו...את מגיעים הרגעים האלה שאני פשוט עם חברות שלי והכל...ופתאום אני מרגישה לבד כל כך...ושכל כך בא לי רק לבכות...שאם ישאלו אותי מה קרה אז ישר אני יתפרץ בבכי...וסתם ככה...וכל הדימוי של הגוף שלי...בחיים זה לא יעבור לי, אני שונאת את הגוף שלי ורק אם אני ירזה ויהיה שלמה עם הגוף שלי אז יהיה לי טוב, ולא התעסקתי בכל הקטע הזה של האוכל כבר לפחות חודשיים, לפעמים אני מרגישה רע עם זה אבל כבר אין לי כוח לעשות עם עצמי כלום..אני ינסה איזה דיאטה די בריאה (אם 3 ארוחות ביום...תגידי מה דעתך: בבוקר- 3 פרוסות לחם קל עם גבינה או משהו למרוח על הפרוסה (לא שוקולד), בצהריים- שני סנדוויצ'ים עם עוף או בשר כל שהוא, ועם ירקות, ובערב-2 פרוסות עם משהו למרוח עליהן...קיצר ובלי נשנושים באמצע, ועם הרבה ירקות, וזהו...)אבל לא מלאות כאלה...ויהיה קשה לי כל הקטע הזה בלי הנישנושים אבל אני חייבת לעמוד בזה...ואני גם אף פעם לא יודעת מתי אני רעבה ומתי לא...כי אני אף פעם לא אוכלת שכאני רעבה,כי אני לא יודעת בדיוק מתי זה, אבל אני אוכלת כשבא לי ומתחשק לי, וזה הכי לא בריא שיש,(למרות שבחודש או חודשיים האחרונים שלא שמתי לב לכל בקטע הזה עם האוכל, זה לא שלא שמתי לב לזה בכלל, ניסיתי פה ושם לא להגזים יותר מידיי, ולפעמים ניסיתי לבקר על עצמי כשאני רוצה לאכול אם אני רעבה או לא, ואם לא אז לפעמים פשוט ויתרתי על האוכל, כדיי לא לאכול סתם).ואני לא עליתי על המשקל מלא זמן...אני גם לא רוצה..אבל אני חייבת להרזות קצת...אז אני יתחיל היום את הדיאטה הזו ולפעמים כמו תמיד...אני שואלת את עצמי למה אני חייה, וכמובן אין לי תשובה..אני פשוט ממשיכה עם החיים בלי סיבה מסויימת...לא רואה את עצמי בעתיד עם ילדים או משהו כזה...זה נראה רחוק ממני אם בכלל, כאילו זה לא מציאותי, או שזה לא יקרה במציאות...אני לא יודעת...כאילו החיים שלי יסתיימו עד אז...לא יודעת איך להסביר את זה... אוף הילה יהיה ממש קשה בלי הפורום...אבל ממש...עצם העובדה שהיה לי איפה לפרוק ושיקשיבו לי זה כבר עזר...קצת...לא הכניס לי שכל או משהו כזה, כי המחשבה אצלי לא השתנתה ממש בקשר לחיים, אבל בקשר לאוכל אולי טיפה... קיצר הילה מקווה שיקח זמן עד שימצאו לך מחליף....אני לא רוצה שתלכי...את היית הישועה שלי...איך שהוא... מאחלת לך את כל הטוב שבעולם כי מגיע לך ויותר... מצטערת על האורך... מקווה שיהיה לך תמיד טוב...ותקפצי לפורום טוב...זה יעשה טוב להרבה...למרות שאני סוגרת הרבה...אבל סתם בשורה משמחת...קיבלתי אתמול סמל...:) זאת אומרת שנשאר לי רק עוד חצי שנה...ואני אפילו לא יודעת אם אני שמחה מזה או לא....כי נראה לי שלפני היציאה לחיים יהיה לי הכי קשה שבעולם...אבל כשיגיע הזמן אז נראה אין לי כוח אפילו לחשוב על זה...זה רק מדכא אותי... אוהבתתתתתתתתתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןן מעיין:)
