הילה!!

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

22/01/2006 | 12:29 | מאת: יעלוש

אני מרגישה כ"כ חסרת אופי וחסרת עמוד שידרה. איכס. החלטתי עם הפסיכולוג שאני מפסיקה לשקול את עצמי כל הזמן ואולי ככה אני לא ירוץ להקיא או לקחת משלשלים על כל 100 גרם שאני עולה. התלהבתי מהרעיון והחבאתי את המשקל עוד באותו הלילה עד----הבוקר. ואז היתה שבת ואכלתי בלי חשבונות כי גם ככה אין משקל ושתיתי מלא שבד"כ אני לא שותה כי המשקל מראה איזה 500 גרם יותר והיה לי כ"כ כיף לאכול בלי חשבון עד---מוצאי שבת שאז לא התאפקתי...... ונשקלתי...... ועליתי שתי(!!!!!!!!!!!!!!!) קילו!!!!!!!!!!!!! אז מהר מהר לקחתי משלשלים בכמות היסטרית והבוקר שקלתי כבר קילו פחות... הבטחתי שאני לא יקיא כי אני רוצה שיהיה לי מחזור שוב ושאוכל ללדת אבל הבוקר הקאתי. אני חלשת אופי דפוקה. חשבתי שאני יצליח והנה...טפשה שכמותי. אני לא מסוגלת לאכול מרוב פחד עד שאני לא ירד חזרה את הקילו שעליתי. כמה תמימה הייתי לחשוב שאני יצליח?! הא?

22/01/2006 | 13:09 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

גם תינוק שמנסה ללכת מנסה פעם אחת ונופל מנסה עוד פעם ונופל מנסה עוד פעם ונופל וכך הלאה.... תארי לעצמך מה היה אם הוא לא היה מנסה שוב ומתיאש אחרי הפעם הראשונה או השניה? אני לא מכיר אף בן אדם שהולך לו הכל חלק והוא מצליח לעשות הכל בלי שום נפילות תתעודדי ! את שווה הרבה יותר מזה! הפתרון הוא לא לצום ואחר כך לאכול בלי חשבון תלכי לדיאטנית שתסדר לך תפריט תאוזן שישמור אותך במשקל ותראי שהכל יסתדר בעזרת ה'

22/01/2006 | 22:02 | מאת: ליטל

הי יעלוש, קודם כל ה2 קילו האלו זה רק נדמה לך כי שקלת את עצמך מיד אחרי שאכלת.. זה לא המשקל הנכון שלך..! גם אני עושה ככה הרבה בודקת אם עליתי מיד אחרי האוכל. חברה טובה אמרה לי שרק בבוקר זה המשקל הנכון, כי בעצם את ריקה. וטוב מאוד שאת מקשיבה לו, חיזקי ואימצי! אני שתיתי תה טיבטי מולו למרות שהוא אמר לי אולי תפסיקי.. אז עשיתי פרצוף ואמרתי שלא. ואת לא חלשת אופי... גם אני כמוך יכולה לצום חצי יום ופתאום לתקוף כל מה שבא ליד.. אני שונאת את זה וכל כך כואבת לי הבטן אחכ! ואני פשוט לא מסוגלת להקיא אז מחכה עד שהתה יעבוד ואשלשל... וקשה לי להאמין שמיום אחד מיד עולים קילו.. אני כבר על אותו המשקל כשנה! ויש לי עליות וירידות במצבי רוח של האוכל...! וזה רעיון טוב לנסות דיאטנית מומחית, אולי זה באמת יעזור...! שווה בדיקה! בהצלחה!

23/01/2006 | 18:47 | מאת:

ב"ה אהבתי את דימוי התינוק כדי ליצור שינוי חייבים לתרגל אותו מספיק זמן כדי שהוא יקרה ומזה שהוא מגיע שום דבר לא יעצור אותו והוא הופך להכי קבוע שרק ניתן להעלות על הדעת. אי אפשר לשפוט מפעם אחת גם לא מפעמיים [ כדי שאתגר כזה יצליח צריך לתת לזה הזדמנות של לפחות חצי שנה לנסות בלי משקל הנפילה הרבה פעמים מגיעה בגלל הלחץ..."מה יקרה אם אני לא אצליח?.." שאלה מלחיצה שתמיד גוררת אחריה כישלון מעין חוק מרפי שכזה אבל אם תקחי את זה כאתגר. קחי בחשבון שיהיו נפילות ושלא משנה מה את ממשיכה לנסות כי מה שקרהלך לגבי המשקל מבחינתי היה סוג של הארה. כי המשקל מכבל הרבה מאוד בתהליך החלמה וזו הסיבה שהיום לא תמצאו אצלי משקל בבית בגלל שאני מודעת לסכנה ולהתמכרות שהמשקלים והמספרים לוחצים אותנו במוח להרוס את עצמנו... זה קרה להרבה את לא שונה ולכן משקל מיותר בבית אני במקומך היתי ממשיכה לנסות. ואת תראי שאחרי מספיק זמן אחרי חודש של נסיון את תצברי בו הצלחות ולאט לאט ההתמכרות תיעלם.... זה עניין של תרגול ממש כמו שתינוק לומד ללכת. המון אהבה האמיני בעצמך שוב בעיני הרעיון שלך נפלא הילה