די

הילה די נמאס לי החיים שלי בזבל אני שמנה מכוערת דפוקה סתומה מטומטמת חסרת שכל פרה שנה חזירה סתומה דפוקההההההההה אוףףףףף למה אני לא יכולה לחזור להיות נורמליתתתתתתתת כמו כולם כמו פעם לא לחשוב על הבולמוס הבא אוףףףף כל הבוקר חשבתי יופי כל הכבוד אומרים אם בוכים היום הולדת בוכים כל השנה.. כך קרה לי עם השנה הזאת דפקתי הכלדפוקה שכמותי... דפוקה וסתומה וחסרת שליטה מטומטמת תמותי כבר תמותי יסתומה למה את בעולם הזה למה את חיה יסתומה רק סבל את בעולם הזה תמותי כבר מה את לא מבינה אוףףףףףףף בא לי להקיא חשבתי על זה היום אפילו שמזג אויר לא טוב אמרתי עכשיו עכשיו אני חייבת לבוא הביתה אני חייבת לאכול אני רעה ויחד עם זאת אני אומרת לעצמי ישנה דוחה אף אחד לא אוהב אותך את לא מושכת את סתם דפוקה שנה חזירה ומפגרת יסתומה תתעוררי די להקיא אני אומרת לעצמי די אני לא יכולה אני כל כך דפוקההה אני פוחדת מהמוות ויחד על זאת אני רוצה לצמות לא להכביד על אף אחד.. אני רעבה אני חייבת להכניס משהו לפה ולא יכולה להשאיר אותו אני ישאר מקיאה אוףףףףףףףף די בא לי למות למה אני כל כך לא נורמליתת כמו כולם אני רוצה לחזור להיות כמו פעם עם שמחת חיים עם חיוך על השפתיים - אהבתי את עצמי היה לי מהות לחיים אבל היום די נגמר לי השמחה אני מרגישה נטל על כולם על הידיד וירטואלי הזה איתו אני מוכנה להמשיך את הקשר אני יודעת שאני נטל עליו אני אגיד לו זה טו מאץ בשבילך עזוב באמת עזוב הכל כי אני הרמתי ידיים נמאס לי אני לא נלחמת בזה יותר יהיה מה שיהיה נמאס לי אם מחר לא אקום אולי העולם יהיה טוב יותר.. אולי.. הכל אני תואה לעצמי מה יהיה מחר.. אם לא אקום יהיה יותר טוב אני לא אסבול כך ההורים שלי לא התמודדו עם הבעיות שלי .. המשפחה שלי מפורקת אנחנו פעם בשבוע ועוד לא בהרכב מלא אנחנו חלק מהמשפחה אמא אבא אחיות וזהו אפילו לא כל האחים ואחיות.ועוד כמה יש לנו.. לא הרבה.. כל אחד בשלו ואפילו אני לא רואה את האחיות שלי אולי חודש.. הן אנורקסיות... המשפחה שלי מפורקת ממש.. אמא ואבא לא יכולים להתמודד איתנו אנחנו לא מדברים הרבה אנחנו יושבים מעבירים איך בלימודים.. הילדים ואחרי שעה אף אחד לא נמצא אני שומעת בית ריק בית ריק מה שאני מרגישה בתוכי לבד לבד לבד אני מרגישה לבד בלי אף אחד בלי דיבורים בלי שום דבר אני מרגישה שזהו נגמר הכל עולמי נחרב.. אני מרגישה שזהו זה הסוף.. אבא כל הזמן מאיים שהוא יכניס אותי לאישפוז .. אבל הוא לא מבין.. הוא לא חולה במחלה אני מבינה היום שזה מחלה אני לא בשליטה ואני מרגישה שזה הסוף שלי.. אני לא יכולה יותר בא לי למות אני צרכה עזרה אני מבקשת עזרה אבל אולי בדרך לא הנכונה.. אני לא רוצה להיות נטל על אף אחד אני רוצה לעזור לעצמי אני רוצה אני רוצה אני רוצה אבל לא יכולה אני לא בשליהט אני חייבת להקיא לא יכולה לא יכולה לא יכולה די נמאס לי החיים דפוקים כל כך... אני רוצה לחיות בבקשה אני חייבת לעזור לעצמי אבל אין לי איך.. הילה הידיד הוירטואלי עזר לי המון אני מעריכה אותו אבל אם אני נטל או שהוא עושה את בדרך שלא מוצאת חן בעיניי(רחמים) אני לא רוצה מעדיף לי למות אני כבר הרמתי ידיים ממזמן אז לא נראה לי שאוכל לצאת מזה הציונים שלי ירדו אני לא ראיתי את עצמי אף פעם ככה אפילו שהייתי ב13 היה לי נפילה אבל אח"כ היה ליידי מישהו שהרים אותי והצלחתי לחזור למוטב היום אין לי אף אחד גם לא משפחה.. אני לא רוצה להכביד עליהם חברות אני לא בקשר יותר כי הן הלחיצו אותי והתערבו לי בחיים כי אני לא מוכנה שהן יתערבו לי בחיים ויגידו כמה מצבי עגום.. אין לי אף אחד.. אפילו אם יהיה לצידי מישהו עדין אני לבד במערכה אני אלחם לבד אף אחד לא ילחם איתי גם ויעזור לי הם יתמכו בי אבל פיזית ונפשית אני אלחם עם המחלה ואין לי את הכח הזה אני לא מסוגל לילחם במחלה הזאת ועוד לבד היא מחלה קשה .. אני יודעת אני אצטרך את ההורים אבל אני לא יכולה אני לא יכולה לערב אותם.. נשיקה דניאלה }{

רוצה להגיד משהו אבל לא יודעת מה. רוצה לחבוש את הפצע, לנשק את המקום הפצוע ולדעת שעוד כמה ימים הפצע יגליד. רוצה לנחם אותך ועדיין מחכה שמישהו יבוא לנחם אותי. שמישהו יחבוש את הפצע שלי. אני חושבת שבמובן מסוים אם צעד אחד לפניי, את כבר הבנת שהמלחמה הזאת היא שלך. אלו החיים שלך ואת צריכה להחליט מה את עושה איתם. לטוב או לרע. אני מבינה את זה אבל עדיין לא מוכנה לקבל. עדיין מחכה לשווא לאותה אמא שתבוא להציל אותי. לחבר שיוציא אותי מהמערבולת שנכנסתי אליה. אני יודעת שאני צריכה לעזור לעצמי אבל עדיין מחכה. גם לי אין כח להילחם במחלה אבל לפחות את לא חיה באשליות כמוני. עדיין מחכה לנסיך על הסוס הלבן או לאמא הכל יכולה. לא רוצה לקחת אחריות על החיים שלי.... נכון. בסוף היום את לבד. בסוף היום אני לבד. איך מתמודדים עם הלבד הזה. אוהבת...

אצבעונית אם היה לי תרופת פלא הייתי נותנת לי ולכולן.. עזרי אומץ ואביני את לבד במערה בלילחם עם המחלה.. אם תרצי אני בטוחה שהיו אנשים שיעזרו לך.. באהבה חיבוק דניאלה היום יום חדש אפילו עם מעידה אקום על הרגלים ולא אתן לעצמי לישבר שוב.. תעשי כמוני זה עוזר.. את בטיפול פסיכולוגי או משהו??

קראתי והתרגשתי מאד,אני כאן בשבילך תמיד ,אוהבת אותך מאוד. כל יום זה קרב ( את יודעת שגם בשבילי) אך בסוף... אם לא תוותרי את תנצחי במלחמה הארורה. חיבוק ענק.

אני דווקא מחכה לאשפוז שלך אולי תכעסי עלי עכשיו אבל יש מצבים שזה באמת המפלט האחרון והראה לי שאת נמצאת באחד כזה לרצות למות וגם לומר את זה זה אומר רק דבר אחד שאת מאוד רוצה לחיות אז חבל לשנן את זה כי זה רק עושה לך יותר רע..כבר סיפרתי לך למה על אותו עיקרון שאם מתמקדים במשהו אז מעצימים אותו כל הדיבורים יפים .. ואת סובלת .. והאמת שאני לא מרחמת עלייך כי אני יודעת שכל מי שנמצאת בהפרעת אכילה אין משתווה לה מבחינת הכוח שיש לה מבחינת העוצמות שיש לה וגם את כזאת .. אז רחמים לא תקבלי ממני אבל אמפטיה כן .. אני מקווה שתקבלי את הטיפול הראוי ושאבא שלך יקח לתשומת ליבו את מצבך ויעשה הכל כדי להעניק לך את העזרה שאת צריכה .. הוא כנראה רואה שמשהו לא בסדר .. יש גם כאלה שלא רואים כלום ואת יכולה להיעלם להם מול העיניים והם לא יעשו כלום תכירי אלה הם ההורים שלי ואני מאוד אוהבת אותם ויש עוד הרבה כאלה אין שום קשר אבל כל אחד והדפקט שלו ואם אבא שלך שם לב אז קיבלת מתנה אמיתית .. אני מייחלת לבוא הטיפול שלך כי נראהלי שאת פשוט לא מסוגלת לבד וזה הכח בסדר כתבתי לך משהו מאוד חשוב לפני כמה זמן שהרעיון היה פשוט להניח לדברים תנסי.. פשוט תעזבי תראי מה יהיה אני אומרת לך את זה מנסיון ואם כל האחריות יותר גרוע מזה לא יכול להיות אז מה כבר יש להפסיד המצב הזה זה בדיוק כמו למות זה בדיוק כמו להשחיט את החיים שלא בחופף לרצונו של הבורא אז בשביל מה להיאבק.. אבל הוויתור מוביל למקום אחר.. כי ככה זה עובד.. ושם יכול לקרות לך משהו מאוד חשוב תשמרי עלייך אני לא בטוחה שאני יהיה פה היום אבל אני שולחת לך חיבוקים תספרי מה קורה המון אהבה הילה