Fuck! כנסו ותקראו!

http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=220626&sid=10 סתם נכנסתי לאתר של נענע פתאום ראיתי את המאמר הזה, זה ממש מדהים...! הסתכלתי קראתי את התמונות מצד אחד נתקפתי פחד מהדברים אבל מצד שני אני כל כך יכולה להבין ולהזדהות! למה זה?! למה מצד אחד אני מפחדת להגיע למקום גרוע יותר ממה שאני, ומצד שני אני רוצה להיות רזה יותר ולא מאמינה שאני רזה מספיק, אני רוצה להפסיק לאכול וכל פעם שאני אוכלת אני בוכה אחכ! אני לפעמים ממש אומרת דברים נוראיים לחבר שלי על המחשבות שלי... למה זה?! או ודרך אגב הילה, יש לי תאריך תל השומר החליטו שכדאי מאוד שאתשפז שם, עוד 3 שבועות! אני יכולה להגיד שאני די מרוצה אבל מצד שני מתה אבל ממש מתה מפחד! שלא אצליח להתמודד עם האוכל.. ושאשמין ולא אוהב את עצמי, גם ככה אני לא מרוצה מעצמי... אני ממש מפחדת, היום רעדתי כשהם התקשרו אלי!

ב"ה ביום האשפוז.. שתיתי דיאט קולה אחרון מזוודה ביד... כמה צעדים קדימה.. כמה אחורה.. למעשה, היתי בטוחה שאני חוזרת "הביתה" שממילא לא היה...(נעזוב את הפרטים..) החלטתי שאני צועדת קדימה לבד לגמרי, אפילו מלווים לא היו. הבחירה היתה שלי בלבד כמוך לא רציתי להשמין. כמוך לא היה לי שמץ של מושג איך אתמודד עם האוכל ועם כל מה שאשפוז אומר. הגעתי למחלקה. זכור לי שאת האוכל בלעתי עם פחד רב. למה זה היה טוב?... כולנו יודעים שהאשפוז שלי היה כשלון אבל מה בכל זאת?... זה נתן לי פוש, אמנם רק שנה אח"כ אבל פוש להבין שאני והפרעות אכילה נפרדים בזה הרגע ואכן כך היה! אני יודעת שאחרים חווים את האשפוז אחרת ויש בזה צדדים חיוביים מעצם העניין שאת נפגשת יום יום עם מה שמפחיד אותך ולא ממש יכולה לברוח, כי משגיחים עלייך ומכוונים אותך. עדיין זה מוגבל אבל יחד עם המוגבלות ניתן להפיק מזה טוב. אני מאחלת לך בהצלחה תמיד תמיד תני לזה צ'אנס, רק אז תדעי שאת עשית את שלך ואם זה לא יעבוד, תמיד תוכלי לחפש דרך אחרת. אין שום סיבה שזה לא יעבוד בשבילך. אני מחזיקה לך אצבעות המון אהבה יפה ושבת שלום... הילה

רציתי לומר לך תודה על המאמר כי המון זמן רציתי להראות לחבר שלי על ה"אנה מיה חברות שלי" וכרגע אני רואה שיש איך להראות לו בלי להיראות "משוגעת" אבל על "הפרעה מסוג ב'" ועוד דבר כל הכבוד על האומץבכך שביתקשרת לתל השומר לאישפוז כי אני הצלחתי לעלות במשקל מתת משקל אבל בכל יום איזו איזה שבירה שרוצים להקיא ולבלוס ולצום... שכרגע זה קל יותר כי בטירונות כל הזמן התעלפתי עכשיוא ני יכולה לצום מ8 בערב עד 7 בערב יום למחרת ולא יקרה לי כלום!! כל הכבוד על האומץ והחשש שלך לגיטימי לחלוטין אבל לבסוף תראי שהכל יראה אחרת ולא כל היום לחשוב על האוכל.. והאוכל לא דבר רע.. הדבר הרע זה לחשוב כי המזון זה רעל!!!! שלך דניאלה שבת שלום:-)

הי מה שלומך? קודם כל תודה רבה :) ומה אתך לא הבנתי מה מצבך היום ואיפה את? את תומכת של אנה? אני חושבת שאני לא תומכת אבל בהחלט יכולה להזדהות עם חלק מהדברים שהן אומרות או להבין בכל מקרה... הייתי רוצה להרגיש טוב עם עצמי ולהפסיק לחשוב על אוכל בצורה רעה כאילו שהוא רעל לגוף... זה ממש עצוב המחשבה הזו... אבל אני מתה מפחד לאכול יותר ממה שאני אוכלת עכשיו...! הלוואי וזה היה הרבה יותר קל אבל זה ממש לא... תרגישי טוב ושתהיה שבת שלום! :)