פאק
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
דיי מה יש לי??????????... למה כולם לא מבינים אותי???? למה כ"כ קל לשנוא? לבד
??????????????
ב"ה פספסתי אותך במסג' מוזר שחיפשת אותי אחרי שקראתי באותו יום בבלוג שלך בכל אופן... יש בעיה עם אנשים קרובים לנו ואולי זו לא בעיה כלל היא קשורה בציפיות שלנו בציפיות שלהם ואני הבנתי משהו על ציפיות יש ציפייה?.. יש תמיד אכזבה.. תמיד!!!! למה? כי כל אחד בנוי אחרת כל אחד רואה אחרת ולעיתים מאוד נדירות יש חפיפה בין הציפיות שלנו .. ציפיה תמיד נובעת מביקרות ביקורת בעיני תמיד נכשלת מעבר לזה שזו הציפיה שלך הביקורת שלך ...והיא תמיד אכזרית הכרתי הרבה אנשים כמונו והיא אכזרית חסרת פשרות ולכן ראפ הדיכאון מרקיע שחקים כי באמת אנחנו יכולים להגיע לתהומות שרוב האנשים לא מגיעים אל תצפי תחפשי לחזק את עצמך.. ומשם תשאבי כוח ויש לך !!!! אגב קראתי בבלוג שלך לא הגבתי והאמת שקראתי אותו בפרץ של דיכאון מטורף שלי.. ובכיתי ממנו מה אני יאמר לך זה מדאיג.. ואני לא יודעת כמה באמת את עוזרת לעצמך כולי תקווה שתעשי למען עצמך כי כתיבה כמו שלך היא לרב כתיבה של גאון את מדהימה. ואת נכנסת לקרביים וזה כואב גם אנשים זרים מצליחים להרגיש את הכאב שלך ואת יודעת את זה במיוחד שיש בנו חלקים שיכולים להזדהות..... גם בי יש חלקים שמזדהים במיוחד שאני בדיכאון מעיין שאלה אותי איך אוספים את עצמנו כשאנחנו בבאסה?.. פשוט אוספים גם אם זה מרגיש הכי מלאכותי שיש מהרבה שנים של תרגול אני יודעת שמלאכותי הופך בסופו של דבר למציאות חיה גם אם התחושה מעוררת גיחוך וזלזול. אני מכירה את הציניות אבל אני יודעת שרק תרגול וכוונה מביאים לשינוי ותתפלאי גם אני עדיין בתהליך הזה. אחרי הכל גם לי יש דכאונות אחת לכמה זמן וזו הדרך שלי לנצח את זה יתכן ולך יש דרך אחרת אני בכלל מאמינה שקיימות הרבה דרכים לנצח תחושות רעות את מוזמנת לגלות ואל תשכחי לספר אולי גם לי ולהרבה אחרים זה עשוי לעזור בהצלחה ואל תשכחי שהרבה אוהבים אותך פה גם אני ... נשיקות אהובה .. :-)
כואב לכולם וכואב גם לי ונראה כאילו כל מקום הוא אפל..וכל מקום הוא חשוך ואיפשהו נמאס לך כבר לעזור לעצמך..כי הייאוש הזה מתפשט על כולך. וכל הצער וכל הצריבות שבלב והכל מבולבל ואת בוכה בוכה ובפנים מתמלאה בדמעות ונחנקת.. ואיפשהו כל הצרות נאספות לך הגב ואת סוחבת את כולם, עם כל המשקל והמטען של השנים שעברו..ואת נכנסת למילכוד שאין בו מוצא.. ואז..איפה א-ת? ואיפה א-ת כל השנים הללו? זה נראה לי דבר שאין לו פיתרון. כבר לא.