הילה מדהימה,אנא עיזרי לי!!!!!

אז ככה,אני עוקבת אחרי התשובות שאת נותנת כאן לבנות שנמצאות במצוקה והגעתי למסקנה שאת בוודאי תוכלי לעזור לי בבעיה שלי. אני בת 22 1.66 ושוקלת 42 ק"ג. אני לא רוצה לצאת מהמצב אני רוצה לרדת עוד ועוד אבל אני בטיפול פסיכיאטרי ומשלמת הון עתק בלי רצון בכלל לצאת מהמצב שלי(כמה אני יכולה להיות טפשה??) בכל מקרה הבעיה שלי היא כזאת,מאימים עלי שאם אני לא יתחיל לטפל בעצמי יאשפזו אותי. והשאלה שלי היא כזאת: 1- עדיף להתאשפז בכפיה מאשר ללכת בלי רצון להחלים לפסיכיאטר? 2- כמה המצב באמת גרוע בשבילי כעת?או שסתם הם מתרגשים? 3- האם יש מצב שאני יחלים מהבעיה שלי ע"י אישפוז? בבקשה עני לי על כל השאלות. אלפי תודות לך הילה מדהימה צלילה

ב"ה אני נגד אשפוז בטח אם הוא לא בא ממקום של רצון.. הכישלון בו מובטח ההמלצה הכי הכי שאני יכולה להעניק לך היא להשתדל לרצות בטיפול להתחיל עם טיפול פרטני וליצור בו יציבות. אף פעם לא לשפוט אם אין תוצאות מיידיות טיפול פרטני אורך זמן והרבהוממך הוא דורש סבלנות לעולם אין פה תרופת פלא ...זה תהליך של שנים. אני לא בעד אשפוז כאמור שבא מכפיה אלא אם כן תחליטי שזה מה שאת רוצה ואז הוא כן עשוי לעזור כי זה בא ממך ומהרצון שלך. אשפוז הוא גם מקום לעוד טראומות לכן לא היייתי קופצת על זה כל כך מהר לי עד היום יש זכרון טראומטי מזה שאולי הדבר החיובי שנולד ממנו הוא שלשם אני לא חוזרת גם אם אני גוססת וגם אם אני חס וחלילה אמצע את עצמי שם שוב. זו לא אופציה! צריך להיזהר אם את נמצאת בסכנה? את בהחלט בדרך בייחוד לאור הרצון שלך לרדת עוד ועוד את גם ככה בתת משקל ומהמקום הזה לא יעבור הרבה זמן עד שתוסיפי לרדת שוב. לכן זה מצב מסוכן את לא צריכה להיות שלד כדי שזה יחשב למצב מסוכן המצב הזה הוא מסוכן בכל מקרה וקורים בו הרבה דברים מפתיעים לא נעימים שלא תמיד קשורים במשקל. יש הרבה תופעות פיזיות שפתאום קורות ואז חוסר האונים גדול מאוד כדי למנוע את זה חשוב טיפול והיענות לטיפול גם אם זה איטי התוצאות ביום מן הימים לא יאחרו. אל תשברי את הכלים תעבדי על עצמך לרצות חפשי את המשמעות בכל דבר ואל תוותרי החיים האלה יקרים מאוד. המון אהבה יפה :-)

הי צלילה... אני איתך.. אני בת 23, כ\בערך 141סמ ושוקלת 32.5 קג.. ואני כל הזמן מרגישה שמנה, כבדה נפוחה, עצלה, עייפה,, כאילו אני לא יכולה להזיז את עצמי ותמיד נראה לי שאכלתי כל כך הרבה... אני גם התחלתי טיפול אצל פסיכולוג, עכשיו הפנה אותי לפסיכיאטרית, עוד לא הייתי אצלה, שבוע הבא. היא גם דורשת הון עתק של כסף 550שח לטיפול! זה לא נורמלי, רק המחשבה על הכסף עושה לי עוד יותר רע...! אני דווקא פניתי לתל השומר.. חברה שלי הכריחה אותי.. היא שם עכשיו וכשאני מדברת איתה בטל' היא נשמעת הרבה יותר טוב ממקודם, יותר חיובית ונחושה בדעתה להחלים! גם אני לא כל כך מאמינה שאני רזה ממש.. כי אני רק רואה איך הבטן שלי נראית כל הזמן וזה משגע אותי.. אני גם מתה מפחד מאישפוז.. את יודעת מה מפחיד אותי שאני אצטרך לאכול אוכל תעשייתי מלא בשמן ואם אשאר בבית יהיה מסוגלת לאכול איך שאני אוהבת.. אבל השאלה הגדולה היא האם באמת אעשה את.. כי אניעושה הרבה שטויות בסתר שלא יראו.. וזה מפחיד אותי שלא אוכל להתמודד לבד.. תחשבי על זה.. מה נראה לך תוכלי לעשות טוב יותר.. חברה שלי הגיעה למסקנה שהיא פשוט לא מסוגלת לשלוט בעצמה לבד והיא חייבת שמירה קפדנית... ותחשבי עד כמה את נחושה בדעתך להרגיש טוב.. אני יודעת כמה זה קשה.. לאחרונה יש לי אופוריה מדהימה על כמה שאני בסדר והכל בסדר...ואני רק ממשיכה לדפוק את עצמי יותר.. חבר שלי כבר "צועק" עליי.. אבל אני כן רוצה להיות בסדר להרגיש בסדר ולהפסיק לפחד מהאוכל..