הילה.:(

יוווו הילה! אני לא ידעתי שהסיפור שלך הוא כ=ל כ=ך עצוב!:( הוא פשוט מזעזע.. אני מופתעת שבאמת הצלחת לחזור לעצמך אחרי כל מה שעברת.. נאנסת?! יוו זה ממש סבל.. מתי כבר ההורים שלך ידעו את זה?? קראתי גם את הסיפור שלך באתר.. ממש עצוב. דיי התעצבנתי על ההורים שלך.. [סליחה שאני אומרת את זה] אבל הם פשוט חסרי אחריות. אני לא מבינה איך הם נתנו לבת שלהם ללמוד בבי"ס לילדים.. מפגרים? או מזה היה?! איך הם האמינו לשטות שאת אוטיסטית?!!? אבל לא אמרת לי איך נכנסת לאנורקסיה. זה בעצם בגלל האונס?? או דיאטה שהתחלת? ואם היית רזה למה עשית דיאטה?? ומי גרם לך לשנוא את עצבמך ככה? הרי זה לא הגיע סתם לבד נכון? למה כל כך רצית למות? לא רק בגל האנורקסיה, הרי עוד בהתחלה כתבת ששנאת את החיים שלך. למה?? לי, למזלי הטוב, אין הפרעות אכילה, אבל, אני דיי הייתי בדרך. אני התחלתי בדיאטות, כולם אמרו לי שאני רזה, כך שהדיאטות לא הגיעו מהחברה, אלא מעצמי! , אני לא אהבתי [ולמעשה עדיין לא אוהבת] את הגוף שלי. אני פשוט חושבת שיש לי את האובססיה לרצות להיות רזה.. בקיצור, הדיאטות שעשיתי הלכו לי דיי טוב, ראיתי שאני מרזה וממש הייתי מרוצה, אבל התחושות- זה היה דבר נורא! הרגשתי חלשה, עייפה, לא היה לי כוח לכלום. לא היה לי כוח לזוז. אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת באתר שלך: "פחדתי מהעלייה במשקל, שנאת את הבגדים שנצמדים עליי"... אני ממש מזדהה איתך בחלק מהדברים שכתבת שם! ואת צודקת, באמת יש את הקול הזה שאומר לי שאני נראית מאוד רע, ואף אחד לא ייסתכל עליי ככה... התביישתי לאכול ליד אנשים! אני! ממתי?!.. לא יודעת. פשוט התביישתי!! אחרי הדיאטה האחרונה שעשיתי שהלכה לי "טוב", היה יום, שפשוט התחלתי לזלול!!! ואחר כך, ממקום, שאלוהים יודע מאיפה זה בא, הלכתי אל אי שם, דחפתי אצבעות ופשוט הקאתייי! גוד, מזה צריך להיות?! הרגשתי ממש ממש ממש רע אחר כך, אבל זה לא עזר לי להפסיק להמשיך לעשות את זה עוד כמה פעמים. כיום, [חחחח עלק כיום..כאילו הסיפור שסיפרתי התרחש לפני 20 שנה.. דרך אגב, הסיפור הזה היה מתחילת השנה] עדיין כולם אומרים לי כמה אני רזה.. איזו דקיקה אני.. [מוזר שרק אני לא רואה את זה], אבל אני החלטתי לפנות לכלשהי אישה, [דיי מטומטמת הייתי אומרת!] טוב נו.. האחות בבי"ס.. האישה הזאת פשוט אוהבת להפחיד!! הלכתי אליה,והיא שקלה אותי. חטפתי הלם ממה שראיתי, אז אמרתי לה שזה ממש הרבה. והפוסטמה.. סליחה האחות, התחילה לשאול אותי למה אני חושבת שזה הרבה, ולהגיד לי שזה לא הרבה.. שזה נמוך, שזה בלה בלה בלה.. ואז כשאמרתי שאני יעשה דיאטה, פתאום היא קפצה ה.. אחות הזאתי.. ואומרת לי: לא! נאשפז אותך! יינשור לך שיער! ייתעקמו לך הציפורניים!!! לא יהיה לך מחזור..! מה היא אבלה?! למה היא מפחידה אותי עם כל השטויות האלה?!?! בקיצור, היא אמרה לי, שילדה אחת, עשתה דיאטה, והיא ייעצה לה, לאכול 3 ארוחות ביום, ולעשות ספורט. מסבר שהילדה הזאת ירדה 3 קילו בחודש!. אז מחר אני יילך אל האחות הזזאת, ואני יישאל אותה מה לאכול בדיאטה כזאת, ואני מקווה שזה יצליח! אני כמעט בטוחה שזה יצליח.. כי זה אל כמו כל הדיאטות האחרות שאני לא אכלתי כלום.. עכשיו אני יאכל! אני לא יהיה רעבה!.. וזה יהיה יותר קל.. אני רק מקווה שאני לא ייראה כמו טנק אחרי הדיאטה הזאת.. :-) מצטערת על האורך, **חמודה**

ב"ה הסיפור שלי כבר לא עצוב וכן את צודקת ההורים שלי אכן כן חסרי אחריות וכן אמא שלי האמינה שאני אוטיסטית וגם חתמה על זה יש לי מסמכים ואישורים על כך למי שחושב שזה בדיה. אני שומרת את זה וצוחקת מזה זה ממש מצחיק היום בדיחה יותר טובה מזו לא קיימת האמת שזה הזוי לגמרי למה רציתי למות?? שנאתי את החיים. פחדתי מהם ולא השתלבתי בסביבה, בחברה בה היתי מיותר לציין אף נפש חיה לא ממש טרחה להבין אותי ואני עייפתי מלהיות ברורה או אם בכלל מה זה אומר?! הרגשתי מוזרה הרגשתי לא שייכת ושאין בשבילי שום אהבה בעולם הזה איך האנורקסיה התחילה? בדיוק כמוך חשבתי שאני "שמנה" הייתי בטוחה שאני "פרה" פרתית למדי ורציתי להיות רזה יש לי תמונות מהגיל הזה ואין לי מושג מה עבר לי בראש כשהאמנתי שאני כזו שמנה הייתי בטוחה שהרזון יגרום לי להרגיש טוב ושהוא למעשה יכחיש את תחושת האיכס והגועל שלי מהחיים. לא היתה בי שום שמחה אני זוכרת שכל הזמן דיברו על העיניים העצבות שלי ואני מניחה שעם כל השמחה שיש בי היום העצב הזה עדיין שם אם זה בגלל האונס? אני לא באמת חושבת, אפילו שזה היה טראומטי למדי פחדתי לספר היתי בבית חולים יום אחרי בגלל דלקת ריאות כך שיכולתי להסתיר את זה ולומר שלא קרה כלום אמא הרגישה שמשהו מוזר קורה לי אבל פחדתי ממנה...ממנו רק בגיל 18 אמא ידעה אבא ידע רק כשהיתי בת 27 הבעיה שלי עם אוכל התחילה הרבה לפני האונס כאמור, ראית עם איזה אמא גדלתי אני מתה עליה נשמה שלי .. אני אוהבת אותה מאוד ושונאת אותה באותה נשימה כמה שהיא פישלה אני קשורה אליה כמו אני לא יודעת מה. בכל אופן לגביך את כן מתארת מצב של הפרעת אכילה יש לי תחושה שאת פשוט לא רוצה להכיר בזה והאמת שאני די יכולה להבין אותך כי זה באמת מפחיד לקחת על זה אחריות אבל יש לך הפרעת אכילה בין אם את רוצה להאמין בזה או לא זה לא משנמהאיך קוראים לזה לכל הדיעות היחס שלך כלפי עצמך לא בריא ואם תמשיכי עם דיאטות זה יכול להוביל אותך למצב מסוכן בהתחשב בעובדה שאת גם ככה רזה מאוד אפילו שעינייך לא רואות היא לא פוסטמה או הבלה או איך שתקראי לה היא כנראה היתה רגישה למצב שלך רק חבל שהיא לא מעבירה את זה הלאה כדי שאת תוכלי לקבל עזרה ואני מאודמקווה שתוכלי את לזהותמתי זה יוצא מפרופורציהכדי שלא תגיעי למצב הזה אני אשמח להמשיך לדבר איתך לשאול בין היתר מדוע את חושבת שמה שקורה לך הוא לא הפרעת אכילה???.... אל תשיאבי לרזון עבדי על עצמך זה בידיים שלך והאמיני שאת ראויה בדיוק כמו שאת איך שאת המון אהבה יפה :-) ליל מנוחה הילולה

דבר ראשון, את כל הזמן כתבת שאף אחד לא ניסה להבין אותך. את עצמך, ניסית להתקרב לאנשים? לתת להם להבין אותך?? דבר שני, למה אבא שלך ידע ע להאונס כל כך מאוחר?? הוא שווה פחות מאמא שלך? ודבר שלישי: את אומרת שהאנורקסיה התחילה, בדיוק כמוני, שחשבת שאת שמנה. זה לא בדיוק כמוני. זה אפילו בכלל לא כמוני!. א. לי אין הפרעות אכילה ב. אני לא חושבת שאני שמנה- אני יודעת שאני.. לא שמנה.. יותר עם בטן כזאת... נמוכה שמנה-הבנת? ולמה את אומרת שאני מתארת מצב של הפרעת אכילה?? חס וחלילה!! אל תגידי את זה בחיים!! ואיך הגעת להפרעת אכילה?? מזה שאמרתי לך על הדיאטות?? נו אז?? על ההקאות?? אני אמרתי לך! הבנתי כבר שזה לא בסדר, ואני לא עשיתי את זה יותר מכמה פעמים!. ואם הייתי מאוד רזה לא הייתי עושה דיאטות את לא חושבת?! אם הייתי מאוד רזה לא הייתי נכנסת לעולם הזה של הדיאטות אם הייתי מאוד רזה לא הייתי מתביישת במראה שלי אם הייתי מאוד רזה לא הייתי שונאת ללבוש חולצות צמודות אם הייתי מאוד רזה לא הייתי מקנאה בבנות ממממש רזות. את מבינה?? ואולי כולם אומרים שאני רזה כדי לא להעליב! אולי כי הם רגילים שתמיד הייתי רזה ורק עכשיו נהיתי כזאת! אולי כי הם.. עיוורים ואני יגיד לך איך אני יודעת?? כי לחברה הכי טובה שלי יש בדיוק את אותה בעיה! היא משוכנעת שהיא שמנה, באמת יש לה קצת בטן.. ומה כולם אומרים לה? " את רזה! את מדמיינת! את דפוקה". איך תסבירי את זה?? בכל מקרה התחלנו דיאטה ביחד, והיא אכלה יותר ארוחות ביום מאשר אני, אבל היא הפסיקה את הדיאטה אחרי יומיים כי היה לה קשה ואילו אני המשכתיייייייייייי. בכל מקרה עייניי רואות מצויין הילה. אני לא עושה דיאטה כי אני אוהבת או כי זה תחביב. אני עושה כי אני צריכה. אני קבלתי שוק שהלכתי להישקל, [ובגלל זה האחות הפוסטמה צעקה עליי..] אני ראיתי שאני שוקלת 40!!!!!! :-( אני כמעט בכיתי כשראיתי את זה, ברצינות. מדוע אני חושבת שמה שקורה לי זה לא הפרעות אכילה??? השאלה היא למה את חושבת שיש לי הפרעות אכילה? כי נכנסתי לפורום? זה היה רק כי ראיתי איזה קישור, ואז גם קראתי את המכתב פתיחה שלך. וחוץ מזה, כבר אמרתי לך שאני יתחיל דיאטה בריאה! ולא כמו שעשיתי עד עכשיו! דיאטה טובה! עם ספורט, וארוחות.. אז אולי בכל זאת טעית בקשר אליי, ונ.ב--> סליחה א המכתב היה קצת תוקפני. פשוט אחרי מה שקראתי את מול באתר שלך.. ועוד את אומרת לי שיש לי הפרעות אכילה...חחחח **חמודה**

ב"ה ציטוטים מההודעה הראשונה: 1. "אני התחלתי בדיאטות, כולם אמרו לי שאני רזה, כך שהדיאטות לא הגיעו מהחברה, אלא מעצמי! , אני לא אהבתי [ולמעשה עדיין לא אוהבת] את הגוף שלי. אני פשוט חושבת שיש לי את האובססיה לרצות להיות רזה.." 2. אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת באתר שלך: "פחדתי מהעלייה במשקל, שנאת את הבגדים שנצמדים עליי"......" 3 .ואת צודקת, באמת יש את הקול הזה שאומר לי שאני נראית מאוד רע, ואף אחד לא ייסתכל עליי ככה... התביישתי לאכול ליד אנשים! אני! ממתי?!.. לא יודעת. פשוט התביישתי!! אחרי הדיאטה האחרונה שעשיתי שהלכה לי "טוב", היה יום, שפשוט התחלתי לזלול!!! ואחר כך, ממקום, שאלוהים יודע מאיפה זה בא, הלכתי אל אי שם, דחפתי אצבעות ופשוט הקאתייי!" 4. " גוד, מזה צריך להיות?! הרגשתי ממש ממש ממש רע אחר כך, אבל זה לא עזר לי להפסיק להמשיך לעשות את זה עוד כמה פעמים. " 5. "אני רק מקווה שאני לא ייראה כמו טנק אחרי הדיאטה הזאת.. :-)" בציטוטים האלה את מתארת קלאסה של הפרעת אכילה בהיווצרות יכול מאוד חמודה שהסימפטומים הושתקו אבל הם לא יאחרו לבוא שוב כשתהיי בשעת משבר דבר שני אם אין לך הפרעת אכילה מדוע פנית אלי? כי הסיפור שלי עשה לך משהו?.. כך סתם?.. הרי יש מלא סיפורים קשים ומעוררים התפעלות ...? למה הוא עשה לך משהו .. אם לא הזדהות עם הפרעת אכילה שלך? את מנסה לשכנע אותי שאת שמנה אבל אני אומרת לך שאת לא שמנה.. אם מי את מתווכחת איתי? או עם עצמך? מה את מנסה להוכיח לי .. שאת צודקת? שאני טועה? שאין לך הפרעת אכילה...נכון שאת רצית שאני יאשר לך את זה?? אבל מה לעשות שיש לך ואני יכולה לומר לך רק דבר אחד שאם תחליטי להמשיך להתכחש לזה זה יגדל ויחמיר ויבוא רגע שלא תוכלי לעצור את זה ואני בטוחצה שאת לא רוצה להיות ברגע הזה. לכן גשי לאחות ושתסביר לך מה לעשות כדי לשמור על עצמך נשמע לי שהיא מבינה ממש... המון אהבה וחיבוקים שלך הילה

ב"ה "ואולי כולם אומרים שאני רזה כדי לא להעליב! אולי כי הם רגילים שתמיד הייתי רזה ורק עכשיו נהיתי כזאת! אולי כי הם.. עיוורים" או שאת "עיוורת" לעצמך? "בכל מקרה התחלנו דיאטה ביחד, והיא אכלה יותר ארוחות ביום מאשר אני, אבל היא הפסיקה את הדיאטה אחרי יומיים כי היה לה קשה ואילו אני המשכתיייייייייייי" מדוע המשכת אם סיכמנו שאת לא שמנה? "אני צריכה לטפל בזה עכשיו, כשאני צריכה להוריד רק כמה קילוגרמים לפני שיהיה מאוחר מדי ואני ייצטרך להוריד איזה 50 קילו!." אישה שאין לה הפרעות אכילה לעולם לא אומרת שהיא תצטרך בעתיד לרדת 50 קילו אם היא לא תרד עכשיו "אני לא יכולה לאהוב את עצמי עד שאני לא יירד במשקל." משפט של התניה.. מדוע בעצם לא תוכלי לאהוב את עצמך...כי מה יקרה אם לא תרדי במשקל??? את לא תאהבי את עצמך גם כשתרדי, יהיה תירוץ אחר ללמה "אני לא אוהבת את עצמי.." ואז תצטרכי לרדת עוד ואז מה?.... "הדבר האחרון שמפריע לי זה ההשמנה שלי. ועל זה, בניגוד להכל, יש לי שליטה!! אז למה לא לטפל בזה??? זה הדבר שהכי מפריע לי בחיים ואני יכולה לתקן אותו! לא משמח?? אז למה לא? נכון??" זה בדיוק העניין שיש לך שליטה על זה עד שלא יהיה לך "האמת היא, שלפני כמה ימים, מישהו שאני כל כך אוהבת, אמר לי: "איזה רזה את, איך כזאתי קטנה כזאת, דקיקה"." מישהו מבחוץ שאומר לך שאת רזה ואת לא מאמינה ועוד כועסת עוד סימפטום של הפרעות אכילה למקרה שאת מתעקשת לחשוב שלא "אבל בכל מקרה זה לא נתן לי להסי את דעתי כי ישר אחרי שהוא אמר את זה הסתכלתי על הבטן שלי וראיתי שגם הוא טועה." מי טועה... את???...הוא??? "הסתכלתי עלעצמי אחר כך שעתיים במראה. ואז אמרתי לעצמי: למה את נפגעת?? ממה יש לך להיפגע? כאילו שלא ידעת שאת כזאת! זה לא שהיא גילתה לך את זה.. אולי זה יישמע לך טיפשי אבל זה באמת היה ככה!." זה מה שאת חושבת על עצמך זה שהיא אמרת את זה, זה לא אומר שהיא התכוונה לזה זה רק אומר שהיא רצתה להקניט אותך ואת לקחת את זה למקום לא טוב למקום שרק אלה שיש להם הפרעות אכילה לוקחים את זה. להלקאה עצמית! "סיפרתי לאמא שלי שאני שוקלת 40 והיא הסתכלה עליי במבט כזה של: את? 40?? וואי נהיית שמנה.. באמת! ראיתי את זה על הפנים שלה.!" היא רק הסתכלה עליך זה לא אומר שהיא התכוונה לזה היא גם לא אמרה לך מילה אגב אם היא באמת חשבה מה שאת חושבת אז זה לא פלא שכך את מרגישה על עצמך מה שעוד יותר לא מפתיע אותי שיש לך הפרעת אכילה "מוזר,אבל גם כשהייתי במשקל 36 עשיתי דיאטה! ואילו עכשיו אני רוצה לעשות דיאטה על מנת לשקול 36! [ואפילו פחות:-)]" עם הדגש על ***אפילו פחות מזה**** מה שעוד יותר מדגיש שיש לך הפרעת אכילה יפה שלי עשיתי פה ממש דוקטורט עלייך כדי לשקף לך שיש לך בעיה וכאמור מהודעת תגובה הראשונה ללמה אני חשובת שיש לך הפרעת אכילה, יש לך בעיה וטפלי בה בהקדם!!! ודיאטה לא תפתור לך אותה!!!! המון אהבה יפה

יו הילהה! כשפתאום אני רואה את כל המשפטים האלה.. אימלה זה נראה הגיוני כשצירפת את כל המשפטים.. פתאום הכל כזה מתחבר.. חח ממש עשית עליי דוקטורט.! אין לי אפילו הפרעות אכילה ואמרתי משפטים כאלה? אז אני ממש מפגרת. יו, מה זה באמת סיפטומים של אנורקסיות?! אבל אם זה נכון, [וזה נשמע נכון] הסיפטומים, כמו שאת קוראת לזה, באמת הושתקו. למה שהם יחזרו?? ומזתומרת בשעת משבר? איזה משבר?? וחוץ מזה אני באמת פניתי אלייך כי התעניינתי בסיפור שלך אין לי הזדהות כי אני בחיים לא הייתי מאושפזת, [כאילו הייתי מאשפזת אבל לא בגלל הפרעות אכילה..], ובחיים לא התעלפתי, וגם ברוך השם!! לא הייתי קרובה למוות. אז אולי הייתה קצת הזדהות עם מה שהרגשת.. אוףף כל מה שכתבת לי נשמע כל כך.. כל כך.. לא יודעת איך להגדיר את זה?... אולי כל כך..כל כך נכון :-( אני רציתי שתאשרי לי שאין לי הפרעות אכילה. אני עדייין רוצה שתאשרי לי כי ה"סיפטומים" הושתקו. אבל אני חושבת שאם זה היה לפני חודשיים, אולי אני באמת הייתי נופלת לתוך זה. כאילו, כל הציטוטים ששמת נכונים לגביי עד היום וכרגע. אבל ההבדל הוא שכרגע אני לא בדיאטה.. וגם אני יותר בחיים שלי לא עושה ולא מתקרבת לדיאטות!!!! לא בגלל שאני לא רוצה ליפול לתוך השטויות האלה, אלא בגלל שאתמול הלכתי לקנות בגדים, ואני חושבת שעד שמצאתי מכנס הגעתי לחנות האחורנה בעיר!!! את יודעת כמה זמן לקח לי?? יש לי אירוע והייתי צריכה לקנות בגדם, אולי 1000 חנויות עברתי, עד שבסוף הגעתי לחנות האחרונה מיואשת כבר, ובסוף מצאתי. יו הילה את קולטת? מידה 24 בג'ינס- גדול עליי! מידה 0 במכנסיים-גדול עליי!!. מה אני צריכה?? מידות ילדים?! היום לבשתי מכנס שיש לי אותו כבר איזה חודשיים- ועכשיו אני רואה שגם הוא נופל ממני!. חחחחחחח חברות שלי אומרות שאני צריכה לקנות בגדים בשילב... טוב בקיצור הילה, תגידי לי מזתומרת בשעת משבר.. ואז אני יידע אם באמת יש לי הפרעות אכילה.. אם באמת יש לי.. איזה שיט זה... זה מזה מכוער.. חחחחחחחח ואת דיי צודקת בקשר למשפטים.. ול"סיפטומים", וכמו שאמרת לך כבר אם זה היה לפני חודשיים ואם את באמת צודקת בקשר למה שאמרת, אז היום כבר הייתי צריכה להיות בתל השומר במחלקת הפרעות אכילה. [חס וחולילה..] אבל תגידי לי רגע, מזה השטויות האלה שמביאים אנורקסיות לביה"ח? אוכל רגיל הם לא אוכלות אז אוכל של ביה"ח?? טעמת פעם איזה דוחה האכול בביה"ח?? חחחחחחחחחחחחח בעעעעעעעעעעעעעע יום טוב, חג חנוכה שמח שנה טובה, חודש טוב, בריאות אושר יושר כושר עושר דרך צלחה חחחחחח סתם נדפקתי.. **חמודה**.