וואו אני ממש מרגיש לא שייך....
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
כל מי שאני מכיר עזבה או לפחות לא נראית לעין ברדיוס הקרוב ואל תחשבו שאני לא מבקר בפורום אני נכנס 3 פעמים ביום לפחות אבל פשוט אני לא כותב כי אני לא מרגיש שיש לי למי לכתוב כי אני לא מכיר כבר אף אחת... כולם חדשות.... הזקנים מתים ואף אחד לא זוכר אותם ובמקומם נכנסים הצעירים.... ככה קורה בעולם בכל תחום
שלום לך....אני כאן גם ותיקה ואני לא מוותרת על להיכנס לפה לפחות פעמיםם עד שלושה פעמים ביום..אז דבר דם איתי.ורדיתו'ש
כדי שתשכנעי אותי למה להתאבד? תאמיני לי שיש לי מספיק סיבות משלי... ותסלחי לי על העוקצנות אבל הייתי חייב להעיר לך את זה
אתה צודק הזקנים מתים... אני לא מחשיבה את עצמי ל"זקנה" פשוט הנפש שבתוכי מרגישה אם אפתח את הפה הקלקל לעצמי ולכולם בפרט ולכן אני שומרת על זכות השתיקה כרגע... (זו זכות חופשית שעליי להשתמש בה בזמן הקרוב נראה לי) אבל כמו שאני אומרת תכתוב.. תכתוב .. תכתוב ואם אתה מרגיש "לא שייך" יש פה המון בננות חשדות שיעזרו לך וכמובן הילונת והיא מדהימה כפי שאתה זוכר... אני ההפך ממך אולי נכנס 3 פעמים בשבוע מחוסר זמן...וזה אפילו בקושי... דרך אגב- מה עם מולאן?? הילדה הזו אני מתגעגעת אלייה כל כל וחוזרת את כל התקופה... איך גרמנו למחלה ל"זכות" בכל הקופה מכל הבחינות בעיקר באושר שלנו.. :)) ולינוייה?? פעם עוד שנכנסתילמסנג'ר היא הייתה ואני מתגעגעת אלייה כל כך!!! וכמובן מאיה הקטנטונת שאני דואגת לך כל כך אפילו שאני לא פה אני חושבת עליי בכל הפעמים שהגעתילמיון אני נזכרת.. היא הייתה לבד לפחות איתי אמא שלי הייתה איתי או חברה הייתה איתי עד שאימי הייתה מגיעה לבית החולים... אני פה והלב שלי שם(נטלי שגרה באר"הב מתוך גיא פינס) וכן כך אני איפה שלא אהיה אפילו עם חבר שלי שכמובן אני לא אכנס לפורום שלא יחשוב שאני עם "הפרעה"...איפה שהלב שלי יהיה אני מרגישה שיש לי פה אוזן קשבת והיא כמו משפחה בשבילי בכל הנושא שמסובב אחרי 10 שנים....(אצל נטלי זה שהיא חייה באר"הב והיא מרגישה שהלב שלה בארץ מי שלא הבין) ואושר אפרופו אני לא שכחתי אף אחת יש את ליאור המתוקה אחרי המוות של אבא שלה לא שומעים אותה את "בר"-הדוגמנית, גוון, אצבעונית, בת 21 הייתה פעם, טלי שאני בקשר איתה אבל לא ממש והיא במצב גרוע מאודוהיא ירדה המון במשקל, עינת ועוד המוןןן לכן אפילו שהן לא כותבות או שאני לא נמצאת פה אני חושבת עלייהן ואפילו עלייך אושר יקירי עם כל הכבוד- ויש כבוד אני מדי פעם שאני קמה בבוקר כשאני פותחת את העיניים אני נזכרת בך... ואין הרבה כאלה שאני אחשוב עליהם שאני קמה בבוקר.. כי בבוקר זה זמן אישי שלי עם עצמי ואיך העביר את היום שלי-חיוך כמובן :)))))))))))))))))))))))))))))))))))) אוהבת דניאלה שבוע טוב כמובן באיחור של יומייםםםםםםםםםם אוהבת מליין נשיקות חיבוקים ומיליון חיזוקים!
דוקא ממך לא ציפיתי לשמוע!!! אחרי כל כך הרבה זמן שלא כתבת! מה קורה איתך? מה שלומך? מה את עושה היום ? עובדת ? לומדת? את עדיין מצליחה להתגבר על המחלה כי את לשם שינוי כן רוצה לצאת מזה שלא כמו שאר הבנות (והבן...) אני מאוד מקוה שאת בסדר ותשיכי לכתוב מדי פעם רק להזכיר שגם אנחנו היינו קימים פה פעם...
