להילה היקרה!ולכל האנשים בפורום

דבר ראשון רציתי לציין שזה פורום מדהים...כבר כמה זמן שאני מחפשת אתר שאני יוכל לדבר בו עם מישהו!!אוקיי ככה אני בת 17 1.67 שוקלת 46.5 בטטטטטטה בדקתי את ה-BMI שלי והוא 16.67(מזה אומר?כי אין לי מושג?)אני בי'ב עכשיו ובכיתה י' התחלתי לעשות דיאטה כי הייתי חייבת לרזות הייתי נראת כמו איזה פיל שקלתי 52 בערך...ואז התחלתי לרזות ולא לאכול והייתי פשוט מאושרת מזה שסוף סוף יהיה משו טוב בחיים שלי אבל אני נכנסתי לדיכאון והסתגרתי מכל החברים שלי ופשוט נשארתי לבד!!רציתי לרזות עוד הרבה יותר הגעתי רק ל-45 אבל המשפחה והאנשים מסביבי תפסו אתזה ב''זמן'' כמו שאומרים...ועד שהודתי בזה..לקח זמן..ובסוף לקחו אותי לשניידר לשיחות במחלקה של ההפרעות אכילה אבל זה לא עזר ...בסוף הם רצו לקחת אותי לאישפוז יום...ולא היתיי מסוגלת אז אני ואמא שלי אמרנו שייתנו לנו איזה חודש לנסות לשפר ת'מצב ואם לא אז שיעשו מה שהם רוצים....עליתי בזמן הזה למשקל של 47 בערך....בחיים שלי לא שנאתי את עצמי יותר מזה...כל הזמן רציתי למות לא יכולתי להסתכל עלכצמי אני כל הזמן מסתכלת על הזכין ומחכה שיהיה לי את האומץ לעשות עם זה משו!!ואני לא מסוגלת!!!אני לא רוצה להיות בעולם הזה...אני לא קיבלתי מחזור שנה וחצי כמעט... ובחודש שעבר...היו לי סימנים של מחזור כאלו...המשפחה שלי היייתה מאושרת וזה הכניס אותי ליותר דיכאון והפסקתי לאכול כמו שאכלתי ורזיתי חצי קילו והוא לא חזר לי החודש הז המחזור...הדבר היחיד שגורם לי כן לאכול זה העובדה שאני כן רוצה שיהיו לי ילדים בעתיד ואז אני אוכלת בשביל זה..בשביל לקבל מחזור..ואז שאני מסיימת אני נכנסת לדיכאון רוצה למות לא יוצאת מהבית כי אני שמנה מדי בשביל לצאת מהבית!!!עוד דבר זה...שיש לי בעיות נוראיות בבטן...שלשולים נוראיים וכאבי בטן והבטן מתנפחת לי מאודדדד ויש לי גזים נוראיים!!וזה קורה רק בשנייה שאני מכניסה משהו לפה..לא משנה כמה למה מתי עשיתי בדיקות ולא הצליחו למצוא מזה...האם יכול להיות שזה פסיכוסומטי?שהבטן שלי מגיבה למחשבות שלי?מזה בדיוק אומר פסיכוסומטי?איך מטפלים בזה?אני כאילו מצד אחד רוצה להבריא..ומצד שני אני רוצה להמשיך בזה...לרזות ולרזות כמה שזה נשמע מטומטם...אני רוצה להיות חולה!!!אני באמת לא יודעת מה לעשות...ואני לא מסוגלת לדבר עם פסיכולוג....אני מאוד מאוד מאוד ביישנית אני בחיים לא יצליח לדבר!מה לעשות?תעזרו לי

היי מאמי... האמת שעד עכשיו לא כתבתי אני קוראת פה הרבה מזדהה מאוד!!! היתי חייבת להגיב לך רק בזה שאני יכולה להגיד לך שאני ממש ממש מבינה אותך! אני מרגישה כמוך בגובה ובמשקל אנחנו אותו דבר.. בעניין הסכין:( בעניים המחזור... וזהוו... האמת שאין לי הרבה מה להגיד חוץ מזה שכדאי לך לנסות ללכת לפסיכולוג שמתמחה בהפרעות אכילה לפחות לנסות ללכת אפילו פגישה ראשונה בלי להתחייב לכלום ולראות איך את מרגישה.... זה אפילו לא קשור לבישנות ותאמיני לי!!! בקשר לבטן שמתנפחת וכול התחושות שנלוות לזה זה הכול בגלל שאת מעריבה את עצמך....ואז פתאום אוכלת...המצבים האלה משגעים את הגוף לגמריייייייייי!!!! אני מקווה שתקחי את עצמך בידיים "הרזון"לא שווה את זה!!! יש סיבה שאנחנו פה בעולם הזה...!!! אני מקווה שתביני את כול מה שכתבתי כי אני ממש ממהרת ולפני שאני יוצאת היתי חייבת להגיב... תשמרי על עצמך!!! :) מיני

יואו זה כלכך טוב לשמוע שמישהו מבין אותי!!!אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם זה אבל...כאילו מצד אחד אני רוצה כבר להבריא...ומצד שני אני לא מוכנה לעשות שום דבר בשביל להבריא...כי אני רוצה להישאר במצב הזה.!!מה את עושה?איך את מתמודדת?