בנות, הילה ושאר אנשים....
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
עוד יומיים אני נוסעת לח"ול ל12 יום...... לא, אני לא מתלהבת....אבל, אם זה זמן לצאת מהשגרה אז זה יכול להיות מאוד מאוד טוב.....מאוד. כמובן שעולה לי בראש המחשבה שאולי יקרה משהו במטוס... המחשבה הזו לא מפחידה אותי, להיפך, אני כותבת את ההודעה הזאת בשיא הרצינות, תדעו, שאם קורה לי משהו בטיסה, אז אני שמחה לעוף מפה... באמת. תדעו, שזה מה שרציתי, שנשארתי בחיים רק בשביל המשפחה שלי, בשביל לא לפרק אותם לגמרי, לא להרוס להם את החיים. אז אולי אני יהיה במקום שאני רציתי להיות כל כך הרבה זמן, רק הפעם מסיבות טבעיות... אז בנות, שתהיה לכולכן שנה מדהימה, שנה של בריאות ואושר והחלמה ותקווה ואהבה... חיבוקים ש
זה ממילא לא באמת קיים אבל אם את מייחלת לסוף אולי שזה יהיה הסוף של הצרות והתחלה לבאות ולנפלאות אולי תהני? מה את אומרת? זה גם יכול להיות ..לא? בכל אופן אני גם מאחלת לך שתתחילי דרך חדשה... בריאה... מאתגרת עם המון כוח וחלומות חדשים מחכים להגשמה שלך המון אהבה שנה נפלאה לך ולכולם
אני מבינה אותך. אני עדיין מרגישה שאני בעצם כלי עזר לסביבה. אני פה לעזור, לשמח, לתמוך, להקל. אין חשיבות לרצונות שלי.אין חשיבות לקיום שלי למעני. אבל באותו משפט שדיברת על מוות גם ידעת לאחל לאחרים בריאות ואושר. אני מקווה שגם אם לא במודע, את מאחלת לעצמך אותו דבר. מוות הוא הפתרון הכי קל. את אולי מרגישה חלשה, מיואשת, עייפה, אבל את לא טיפשה. אני מקווה שאפילו ברגעים כאלו את מזכירה לעצמך שהחיים הם דבר דינמי. כמו נהר. זורמים. מאוד יכול להיות שמה שאת מרגישה עכשיו, בעוד 5 שנים יראה כמו זיכרון. לא תדעי אם תרימי ידיים. תחזיקי מעמד, אולי גם תצליחי להנות?
