הילה!

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

11/12/2005 | 00:03 | מאת: ליטל

הילה! איך אני יכולה להפסיק את הנישנושים הליליים..?! אני חוזרת מהעבודה לפעמים ב23:00, והיה לי יום ארוך בעבודה מעייף מתיש נפשית... בדרך כלל זה מלווה בכאבי בטן.. יש כאלו שאומרים כאבי ראש, אצלי זה הבטן! זה ממש נורא.. אני מתנפחת... קשה לי לתפקד...! ואז אני באה הבייתה היא כאילו קצת נרגעת אבל יש לי את התחושה שאני חייבת משהו מתוק דחוף בשביל להירגע.. ואז אני מסוגלת לנשנש עד שהיא שוב כואבת.. ומחר אני צריכה לקום ב5:00 שוה לעבודה! והיא תכאב שוב.. ואני אתעצבן... ואמנע מעצמי לאכול עד שהיא תכאב עוד יותר... ואז בכלל יהיה לי קשה לאכול, כי היא לא תצליח לקבל את האוכל.. ואז כל היום שלי יסתובב סביב נושא האוכל! אני שונאת את המעגל הזה! ואני לא מצליחה להפסיק את זה..! וגם רשמתי לך בהתחלה אני שוקלת רק 33 קג על 143 סמ, כאילו שזה לא נורא אם אני מנשנשת, כאילו יותר טוב אשמין. אני לא רוצה! אני חושבת שאני מפחדת מזה.. הייתי מתה לראות את הבטן שלי שטוחה איזה יום אחד ולא נפוחה! תודה חמודה על העזרה שלך, את מדהימה כל כך טוב לי שענית לי אז שתפשוט כיף להוציא את כל מה שאני חושבת כי אני יודעת שמבינים אותי! תודה לילה טוב!

11/12/2005 | 22:51 | מאת:

ב"ה באופן מבוקר ומסודר אין קיצורי דרך את מנשנשת כי לא אכלת מזין במהלך היום את מנשנשת כי תוסיפי לזה שאת חוזרת עייפה מאוד אח"כ את אוכלת....תקני אותי אם אני טועה את נעשית עירנית יותר ואני לא בטוחה שהשינה שלך רגועה. לכן חשוב שתקפידי לאכול במהלך היום אם את מאוד רעבה תאכלי כשאת חוזרת שתי פרוזות לחם מקמח שיפון מלא וזה אמור להשקיט את הרעב שלך. תלעסי את זה לאט אם עדיין תהיי רעבה סביר להניח שאת באמת רעבה כי את בהרעבה או שאת פשוט רעבה למשהו אחר??..... בהצלחה נשיקות הילה :-)

11/12/2005 | 23:43 | מאת: ליטל

הי הילה! שוב תודה על המענה שלך! את צודקת בכך שאם אני מנשנשת אני מרגישה עירנית יותר... איך שהוא גם כאילו רגועה יותר.. משום מה המתוק מרגיע אותי כאילו.. הבעיה היא שבדרכ אני לא מרגישה רעבה.. רק במקרים שקמתי ממש מוקדם בבוקר כמו 5 אז אני אהיה רעבה אחכ אבל זה מין רעב כזה שאני לא מצליחה להשתיק אותו... כי כל מה שאני אוכלת הבטן ממש כואבת.. עוד בעיה היא שאם אני אוכלת לחם זה ממש מכביד עליי מעייף אותי! מוזר נכון...?! אני ממש מנסה לאכול הכי לאט שאפשר וללעוס כמה שיותר.. אבל לפעמים זה כל כך קשה כי אין לי זמן ממש.. ואז אני מתחילה לחשוב מחשבות כמו אולי לוותר על ארוחה ובעצם אני מכריחה את עצמי לאכול משהו...אבל שוב המשהו הזה בדרכ גורם לכאבי בטן, והיא מתנפחת... אוי והשינה שלי מה זה דפוקה... יש לי סיוטים חבלז! דיברתי על זה כבר עם הפסיכולוג.. אני מקווה שלא עם הזמן זה ישתפר.. כי ממש בא לי שכל זה יפסיק.. זה מקשה עליי את מהלך היום.. וזה מכניס אותי למצבי רוח נוראיים... תודה חמודה לילה טוב!