זוכרים את "בת21"?היום כבר בת 22 וסובלת ובוכה יותר!

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

06/12/2005 | 02:36 | מאת: בת 22-אני-

אין בי כוחות.. אחרי 2 הקאות והעיינים נפחות.. בנות, חברות, אנשים יקרים!! אני כותבת עכשיו והדמעות ממש זולגות ומרטיבות את פניי בלי הרף.. זהו.. נפשי על הסף... ממש בקצה התהום.. עוד רגע נופלת.. נפשי כבר התמוטטה! - אין היא יכולה להתמודד מול השכל, מול המחשבה, ומול הדמיון שמנסים כל כך לעזור לה להחלים... היא ניצחה את כולם- ומכריזה מתי שבא לה- מלחמה!! טירררווףף של אכילה של כמה שעות בלי מנוחה, אח"כ היא דועכת ומשתתקת.. ופתאום השכל מתחיל להבין שנעשתה פה טעות חמורה- ומיליון קלריות נכנסו לגוף האומלל, ואז כבר הנפש נרדמת, אך לא לפני שהיא מעירה את הכעס העצום ואת יצר ה"דווקא" של - לדחוף שתיים שלשה או ארבעה אצבעות לגרון ולהוציא חלק נכבד ממה שהנפש הכניסה לגוף המסכן.. בבקשה מכם,רגע לפני שהשכל מבצע בצורה סופנית והכי קיצונית את מה שהדמיון כבר מתחיל לצייר (כן המוות נראה כפתרון!) - אני נותנת הזדמנות אחרונה לעצמי בכך ש: ***אני פונה כרגע לכל מי שיכול לעזור לי- אני רוצה להפסיק לבלמס!! אם לא יהיו בולמוסים לא תהיה הקאה!! בבקשה, הילה, חברות יקרות כל מי יודע על מטפלת שהיא פסיכולוגית מומחית לבולמיות מטורפות- בבקשה תפנו אותי אליה!! אני רוצה להחלים את נפשי.. ולא רוצה לרצוח אותה... כל עזרה - היא בשבילי עוד תקווה שנפשי תחייה ביחד איתי עד 120 שנה. בדמעות אין קץ... .. כבר בת 22...

06/12/2005 | 02:37 | מאת: ...

אוי ואבוי..

06/12/2005 | 09:02 | מאת: דינדין

היי מותק...מקווה שאת מרגישה יותר טוב!! אני מבינה אותך כך גם אני הרגשתי...יש טלפון של המטפלת דניאלה גריין בהודעות הקודמות תראי לפי דינדין..היא מומחית בהפרעות אכילה אך.....תחילה תביני שבכדי לטפל זה תהליך ולא בגלל שהקאת עכשיו זה מה שאת מרגישה ומחר שוב תביני שזה תהליך והכי חשוב להתמיד!! אל תתני להרגשות האלה לשלוט בך תעמדי על הרגליים!! ותרצי להבריא..!!להיות שם כשאת חווה כל מיני מצבים מה קורה לך לפני ההקאה לדוגמה במקרה הספציפי שאת מתארת מה היה לפני ספרי לי מחכה לך?? תהיי חזקה הרי שווה להנות מהחיים ואת יודעת את זה הייאוש לא מועיל ובוודאי שלא יעזור תנסי למצוא פיתרון בשלב הראשוני בואי נברר מה קורה לך ? ספרי בדיוק מה אירע לפני הבולמוס? איזה מחשבה התרוצצה? מה הפריע? מה היה לא נוח? מחכה לך דינדין

06/12/2005 | 23:43 | מאת:

ב"ה אני מקווה שאת בטיפול החלטת להפסיק ואולי זה חלק מהחיפוש שלך אם כי נראה לי שאת לא בכיוון הנכון דיברנו לא מעט ושתינו יודעות שזהו מעגל קטלני למדי אני לא באמת יודעת אם את מוכנה אבל את זקוקה לעזרה. בין היתר תמיכה הופכת להיות סוג של מסגרת, חשבון נפש, התבוננות, מסע עם סיכוי אחד לאלף מעופף שתמצאי תשובה ואת הדרך לצאת מהמעגל הנורא אני בהחלט כאמור וכידוע לל מאמינה שזה אכן אפשרי ואת מספיק חזקה לתבוע את זה עבור עצמך ללא ספק המציאות המשפחתית שלך ואחיותיך הדוגמניות אם זכרוני אינו מטעני לא תורם לך כלל ולדעתי יהיה עלייך להתרחק מהזירה המשפחתית כמה שיותר מהר כי כל עוד יהיה לך מודל הזוי שכזה, יכול מאוד להיות שתרגישי לחץ אימים לשאוף להיות רזה יותר ויותר ולא תוכלי לצאת מהמעגל הזה לכן לעיתים חייבים להתרחק במקרים אלה. אני שולחת לך את אהבתי המון חיזוקים וחיבוקים שלך הילה