הדרדרתי לשפל חדש

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

06/12/2005 | 02:31 | מאת: ...

טוב, אחרי כל כך הרבה הודעות אופטימיות שרצו כאן, הגיע הזמן לאיזו אחת פסימית לאיזון, לא? סתם... ברור שלא, אבל זו המציאות... ואני כל כך כועסת על עצמי... אני אסביר לכם (לכל המעוניין לשמוע.. אשמח אם גם תגיבו שאדע שאני לא לבד בעולם(: ) העניין הוא כזה, הבוקר קמתי עם בחילה איומה נורא ולא יכלתי לאכול כלום, אז שתיתי תה ואחר כך- שלא מיוזמתי כלל וכלל- הקאתי אותו. וואו זה היה נורא לא נעים, כשזה לא מיוזמתך זה סיוט אמיתי... בכל מקרה, אחרי שלוש שעות לערך, חזר התאבון, אם כי עדיין לא הרגשתי כל כך טוב, ופשוט לאורך כל היום היה לי צימאון נורא. פשוט מן צמא שלא הצלחתי להרוותו בכלל בעזרת שתיה. זו תופעה שכבר כמה ימים מופיעה לי, חשבתי שאולי זה בגלל החימום, אבל אפילו מפזר חום לא דלק היום. תהיתי- האומנם תחושת הצמא הזו היא לא אחרת מאשר רצון של הגוף שלי לקבל משהו שאני לא נותנת לו ואני רק מפרשת אותה כתחושת צמא? ובכן, ניסיתי לספק לגופי מתוק- אפילו ניסיתי דבש, אך זה לא עזר. חשבתי פחמימות- ניסיתי- לא עזר. היום (לפני שעה) הצמא הגיע לשיא אמיתי- ואז ניסיתי אחרי הממממון שתייה לספק לו פחמימה. אכלתי ביס מפיתה. לא עזר. ניסיתי עוד דברים. ועוד...ועוד... אתם כבר מבינים לאן הולך הסיפור? צדקתם.. ובכן, הצמא לא עבר. אבל הדברים היו חייבים לצאת. והנה מגיע השפל החדש עליו דיברתי: פחדתי להקיא בשירותים. פן ישמעו...הקאתי בתור קערה מחוץ לבית. אתם מבינים?? זה שפל אמיתי. שפכתי הכל לשירותים, הורדתי את המים, שטפתי את הקערה ובזאת נגמר הסיפור. אבל אני עדיין צמאה. אוף... הייתה איזו תקופה שלא הקאתי בכלל...

06/12/2005 | 02:37 | מאת: ...

אני חושבת עכשיו על כל מיני דברים, גם על הצבא, אני מבועתת מהצבא- כן לאכול, לא לאכול, אני באמת מסוגלת להקיא אם אמצא את עצמי אוכלת. באמת, יש בנות שאומרות ש"בצבא מגעיל להקיא, השירותים דוחים"- תקשיבו, אין אצלי דבר כזה- כל המגעיל- הרי זה משובח! אפילו במחנה קיץ בצופים הקאתי באושר - ושם יש רק שירותים כימיים- המבין יבין... בלהקיא אין דבר העומד בפני הרצון. אוף. אני צמאה. טוב- שורה תחתונה: אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףף.

06/12/2005 | 23:56 | מאת:

ב"ה לגבי הצמא זה אומר שמשהו במלחים שלך לא תקין וזה עשוי להיות מסוכן אני יודעת שזהנשמע דבילי אבל תשתדלי להימנע כמה שאת יכולה מהקאות ומכל מה שגורם להן, כי זה קשור בזה. אני לא יודעתמה לומר כדי שיעודד אותך אני מניחה שאת צריכה לרצות ולהגיע להחלטה כל יום מחדש להתקרב טיפה יותר למטרה להרגיש טוב יותר, מחלימה יותר, מאוזנת יותר אני לא אומרת שזה קל הרבה פעמים כמו שאני אומרת ומספרת הרבה זה עניין של תרגול ורצון עז להצליח להשתלט על המצב אם הית יודעת שאת היא בעלת הבית ולא המצב על הבית וואוו כמה כוח פתאום הית מרגישה ומקבלת לפתע האמת שזו האמת משום מה אנו מתעקשים להאמין שהמצב הוא הבוס שלנו כל יום תחליטי עד שתגיעי לרגעי איזון ולעוד ולעוד ולאט לאט תתחזקי. אני איתך המון אהבה יפה :-) הילה