חיים קשים

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

27/11/2005 | 09:53 | מאת: סנופית

איך אפשר לאכול שתי תמרים ולרוץ להקיא אותם??????? מה עובר עלי???? איכסססססססס 7 פעמים ביום אני מקיאה למה??????????? וגם משלשלים??אני הורגת את עצמי למה אני לא יכולה להפסיק???למה?????????

27/11/2005 | 11:02 | מאת: ...

תראי - הייתי שם... לתקופה קצרה עד שתפסתי שכל. אני מכירה את ההרגשה שזה לא יכול להאר בפנים וכל מה שאכלתי צריך לצאת. ועכשיו. מיידית כי כל רגע שזה נשאר זה מתעכל ואחר כך זה כבר לא יוכל לצאת. את חייבת להבין- עדיף שתאכלי מעט בהתחלת- כדי להפטר מדפוס המחשבה של - לאכול ולהקיא. אני לא יודעת מה את יודעת על להקיא- אבל זה הרסני. יותר ממה שאת חושבת. ואם לפעמים כואב לך הגרון או שיש לך צרבת- זה יותר גרוע ממה שאת חושבת. באמת. זה רע רע רע. ואם תורידי לאט לאט את מכסת ההקאות היומית שלך- תטיבי עם עצמך מאוד. מתוקה, לפני שאת אוכלת- תחשבי רגע על הרגע שאחרי- אם את מרגישה שלא טוב וכנראה שתמצאי את עצמך בשרותים וכמו שזה נכנס ככה זה ייצא- תוותרי. אני יודעת שכרגע להגיד "תאכלי נכון ומספיק" אולי זה לא ריאלי אבל לאט לאט, תפטרי מההקאות, אולי בתחילה זה יהיה קשה, אבל הגוף מתרגל להכל- וגם לזה תתרגלי- אם זה עניין של רעב, יש דרכים להשתיק את הרעב הזה. אם זה עניין של פחד מאוכל שנכנס לגוף- תאכלי דברים דלים. לפחות בהתחלה, את חייבת להפסםיק כי עוד מעט כבר לא תוכלי!! זה הרסני!!!!!! אני יכולה להעיד על עצמי שהקאתי כמעט 15 פעמים ביום- מתוך מודעות אדירה למה שאני עושה, המעטתי בערך של זה. אני עכשיו כמעט ולא מקיאה, להקיא זה יותר גרוע מהכל לפי מה שהבנתי- אגב- זה גם משמין.

27/11/2005 | 11:14 | מאת: סנופית

אני לא ממש יודעת למה זה הרסני ומה יכול לקרות אני רק יודעת שהכנסתי את עצמי למעגל חולני שאני לא מסוגלת לצאת ממנו אני בדרך לטיפול אבל אני יודעת שהטיפול הראשוני צריך לבוא ממני ואני צריכה לעשות לעצמי שטיפת מוח כדי להפסיק עם האנורקסיה-בולמיה שנכנסתי אליה(למה לעזאזל זה קרה לי???????) אני לא יודעת מה לעשות אני רק יודעת שהמצב מתדרדר ואני חייבת לטפל בעצמי. זה פשוט מפחיד אותי.נורא. אני מפחדת שעוד מעט יעלו עלי שאני מקיאה כי אחרי כל ארוחה אני מיד הולכת לשירותים להקיא.ושלא תחשבי שמדובר בכמויות של אוכל.ממש לא. זה יכול היות חצי מלפפון ורבע עגבניה.זה ח-ו-ל-נ-י-~!! אני מקווה שיום אחד יהיה לי את השכל/אומץ/כוחות לצאת מהתיסבוכת הנוראית הזו