הילה

היי הילה.. בקשר לורד היא עדיין לא עברה למחלקה פסיכיאטרית והיא אפילו חזרה לילמוד בביה"ס. אני מאוד מקווה שאמא שלה לא לוקחת סיכון בלהשאיר אותה ככה ועם כל המחשבות האובדניות שלה.. ביום חמישי הן מגיעות לתל השומר ואז יחליטו מה לעשות איתה.. יש לי בעייה.. אני לא יודעת עם סיפרתי לך אבל אני עובדת כמזכירה רפואית בבי"ח בחדר מיון.. ואני כבר שבועיים מקיאה. יצא לי לדבר עם חברה לעבודה על דיאטות ופתאום נכנסת אחות שהיא סגנית האחות האחראית במיון והתחילה לשאול אותי כל מיני שאלות על מה וכמה אני אוכלת ואמרתי לה שאני שומרת על המשקל הנוכחי ולא מגזימה ( והרי זה לא נכון כי אני מאוד רוצה לרדת במשקל ומנסה כמה שפחות לאכול ) ואז באה השאלה לא ידעתי איך להתחמק מימנה " כמה קלוריות? " ואז בלי לחשוב הרבה אמרתי לה שאני אוכלת 500 ניסיתי להגזים כי אני אוכלת בין 150 ל - 300 קלוריות ואז היא התחילה להסתכל עליי מילמעלה על למטה, אני לובשת בגדים גדולים יחסית לגוף שלי ואז היא שאלה אותי " אז למה את לובשת בגדים גדולים? " אז עניתי לה כי מתחת לבגד הגדול אני לובשת עוד כמה חולצות וזה לא נוח שהחולצה הגדולה צמודה כי קשה ככה לזוז.. מה אני יגיד לך הילה טוב שלפחות עברתי את החקירה ככה בלי יותר מידי שאלות זה היה ממש מפחיד רק חסר לי שידעו בעבודה ויפטרו אותי בגלל זה.. גם ככה קשה לי עם כל מה שאני עובדרת ואם אני יאבד את העבודה הזאת בכלל לא יהיה לי מה לחפש בחיים האלה מעיין.

ב"ה אני במקומך היתי מעמידה גבולות משהו כמו "גופי, המראה שלי... הוא ענייני הפרטי!." מעבר לזה שההתעניינות שלה מעוררת התפעלות ומי יודע אולי היא תוכל לעזור לך, את לא באמת יודעת. אולי שווה לך להיפתח אני יכולה לספר לך סיפור קטנטן הבוסית שיש לי היום הגעתי אליה אחרי האשפוז היא ידעה על זה והיא ראתה שלא היתי אוכלת כלום היא ליוותה אותי לבדיקות, לטיפולים רפואיים לכל מה שהייתי צריכה היא קנתה לי אינשורים כי היא ידעה שאני לא יאכל כלום חוץ מזה אחרי הכל אני הייתי עובדת שלה. היא כנראה מאוד אוהבת אותי, אני עד היום לא מבינה מה היא מצאה בי אז נכון שזה לא נורמאלי מה שאני מתארת שמישהו אחר היה מעיף אותי ממזמן אבל גם הייתי עובדת מעולה ויוצרת בחסד רב. קרה נס שהזדמן לחיי ואת אף פעם לא יודעת מאיפה תבוא לך הישועה אני לא אומרת שהיא הצילה אותי אבל היא בהחלט תרמה הרבה מאוד לשיקום שלי והיא גילתה את זה לבד, עקבה אחריך ולא נתנה לי ליפול היא באה כמה פעמים כשלא קמתי מהמיטה וסחבה אותי משם לקחה אותי לבית שלה וכל קרבה שלי אליה גרמה לי להתחזק אפשר לציין ולהדגיש שאחרי האשפוז בתל השומר הייתי מפורקת לחלוטין מכל בחינה שהיא ועם כל הטראומות שעברתי אני חושבת שזו היתה הכי גרועה מביניהן הודות לאדית מטרני הבוסית שלי, הכירה אותי לפני האשפוז, היא תמיד רצתה שאני יעבוד אצלה אחרי האשפוז אמרתי לה שהכל בסדר ועשיתי את עצמי אוכלת היא פשוט הבינה לבד שאני משקרת עם כל ההסתרות שלי היא מאוד עזרה לי למה אני מספרת לך את זה לא ציפיתי ממנה יותר מזה פחדתי ממנה כי היא מאוד סמכותית ודרמתית כזו לא באמת ידעתי אם אני יכולה לבטוח בה היא פשוט מאוד אהבה אותי ואת לא יודעת... יש אנשים טובי לב והם עוזרים בדיוק ברגעים שאת חושבת שאף אחד לא יהיהשם עבורך אולי זה הנס שלך .. מה את יודעת?! לגבי ורד דיברתי איתה היום היא דווקא נשמעה לי טוב אני מקווה שזה יוביל אותה למקום יותר טוב שמרי עלייך אהובה ליל מנוחה הילה