ועוד שבוע עבר...

תודה הילה על תשובתך. ניסיתי כל השבוע, לדבר, לאהוב, להבין, לשאול. רוב הזמן היא אומרת שאין זה ענייני ושאעזוב אותה לנפשה – היא לא מקיאה כשאני בבית – לפחות כך אני חושבת – אבל גם לא אוכלת - רק שותה מיצים ומרק – אבל כשאני יוצאת מן הבית היא מיד אוכלת ומתקלחת ומקיאה – בני הבית האחרים שומעים אותה מקיאה ומרגישים זוועה. שאלתי אותה מדוע אינה מקיאה כשאני בבית ומקיאה כששאר בני המשפחה בבית (בן הזוג שלי ואח שלה) – היא עונה שזה מפני שהם לא מנדנדים לה, לא רצים אחריה לחדר האמבטיה ולא דופקים בדלת ודורשים שתצא. ביקשתי ממנה שלא תקיא בבית, הסברתי לה שזה לא נעים לחזור לחדר אמבטיה שמריח מהקאות ושזה לא פייר כלפי בני הבית שמרגישים מאוד לא נעים שהיא מקיאה. היא ענתה לי: " אני חייבת לאכול – לא? אני לא יכולה להתקיים ממיצים וממרק!" נדהמתי מן התשובה – זאת אומרת שהיא מתכוונת מעתה והלאה לאכול ולהקיא כדרך חיים???? זה די מזעזע לא? שאלתי אותה מדוע אינה רוצה בטיפול, שהרי אדם חולה מעוניין להבריא??? – היא ענתה שטיפול פסיכולוגי לא עוזר ושהיא בכלל אינה זקוקה לעזרה. האם באמת ייתכן שבחורה אינטליגנטית חושבת שאינה זקוקה לעזרה? הכיצד יתכן? זאת איני מבינה. היא אומרת לי שאני נודניקית ושאעזוב אותה לנפשה – שאלתי אותה מה הייתה עושה אילו הייתי חולת סרטן ולא הייתי רוצה ללכת לטיפול? היא לא התרגשה מהשאלה וחזרה ואמרה שאניח לה. אני ממש מיואשת – אני קוראת בפורום כמה קשה המחלה וכיצד קשה לצאת ממנה ואיני מבינה מדוע ביתי אינה מעוניינת בעזרה? היא אמרה לי שרק אשפוז יכול לעזור לה ושהיא לא מתכוונת להתאשפז. האם היא צודקת? האם רק אשפוז יכול לעזור לה? על פי ספר שקראתי בחודש האחרון, אשפוז לא עוזר כי לאחר השחרור הבחורה חוזרת להקאות – שהרי הבעיה היא בנפשה ואת הנפש יש לרפא – הלא כן? אני חשה בתוך מערבולת אינסופית שסוחפת אותה פנימה ועמוק אל תוך תהום עמוקה וחשוכה... האם רק אני חשה כך? האם אינה חשה בזאת היא עצמה? ואם כן – מדוע אינה רוצה בעזרה??? תודה רבה על שאתן כולכן כאן ולך הילה תודה אינסופית על שאת תמיד כאן בשבילי ובשביל כולן.

זה מזכיר לי את השיר "אמא יקרה לי יקרה..." לא משנה... אני קורא את כל המכתבים שלך אבל הפעם אני חייב להגיב אני ממש מזכירה לי את אמא שלי אמנם אני לא מקיא ולא מתקלח כל כך הרבה שמן אבל גם לי יש את השטויות שלי וההורים שלי כל פעם מעירים לי (ובצדק) שאי אפשר להמשיך ככה אבל מה לעשות אני חייב להתקיים אני אתן לך דוגמא למשל היום קניתי ירקות ב80 שקל אבא שלי אמר לי (הוא כבר למד להעיר לי בצורה עדינה אחרת אני חוטף עליו קריזה) :זה לא נראה לך קצת יותר מדי? אז אמרתי לו: טוב אתה יודע שמצדי אני לא היתי אוכל כלום גם לא את הירקות האלה אבל אני הרי חייב לאכול משהו זה נורא מזכיר לי את מה שהבת שלך ענתה לך לפי דעתי אין מה לעשות ואני בטוח במה שאני אומר לא מ100 אחוז אלא ב100000 אחוז אני חולה כבר 6 שנים (עוד מעט יומולדת) ותאמיני לי שעם כל הכסף שההורים שלי הוציאו על פסיכולוגים דיאטניות תרופות וכל מיני טיפולים למיניהם אפשר לקנות מכונית BMW ואני לא מגזים!!! וחשוב לי להדגיש שההורים שלי הוציאו את הכסך הזה ולא אני כי אני הלכתי לכל הטיפולים האלה רק בגלל שה-ם רצו ולא משום סיבה אחרת לפני שנה הייתי באשפוז בתל השומר כי ההורים שלי לחצו עלי ואיך שיצאתי משם ירדתי במשקל שוב פעם ההורים שלי עכשיו משלמים 700 שקל פעם בשבועיים לפסיכיאטר שנותן לי תרופה שאחת מהתופעות לוואי שלה זה שהיא מורידה את התיאבון (ואת הדבר הבא אני אומר רק לך) ואני הוספתי לעצמי עוד קצת מהכדור כדי שהתאבון ירד לי עוד יותר ואני יוכל לרדת במשקל עוד קצת בקיצור מה שאני בא להגיד זה שעד שאני (או במקרה שלך - הבת שלך) לא נרצה לקבל עזרה - אין מה לעשות וכמה שזה מצער אבל זאת האמת אבל יש משהו מאוד חשוב שאת כן חייבת לעשות לפעמים קצת מתביישים לבקש את העזרה הזאת אז לכן את צריכה להיות מאוד קשובה לבת שלך ובכל זאת כ-ן להציע לה (כמובן בעדינות ומתוך דאגה ולא מתוך כפיה) אולי היא תלך להתאשפז או לטיפול פסיכולוגי או כל דבר אחר. תמשיכי לעדכן אותנו ושיהיה לך בהצלחה והכי חשוב - תראי לבת שלך אהבה ללא גבולות שלמרות כל מה שהיא עושה ולמרות איך שהיא מתנהגת אליך ואל כל בני הבית - את א-ו-ה-ב-ת אותה כי היא הבת שלך ואת מבינה שזאת המחלה שמתנהגת ככה ולא הבת שלך הבת שלך מקסימה המחלה היא זאת שלא מתנהגת יפה

ב"ה אתמול הייתי בערב נשים פגשתי דמות מפורסמת ולכן לא אנקוב בשם היא שאלה מה אני עושה ואני עניתי לה בין היתר אודות כל המאבק שלי נגד הפרעות אכילה היא סיפרה לי שבתה רוצה להיות דוגמנית ושהיא תפסה אותה מקיאה מיד היא לקחה אותה לבית חולים , בלי לשאול בלי כלום וסדרה לה טיפול אני לא יודעת אם זה הפתרון האופטימלי אבל זה בהחלט יכול להוביל אותה למצב של החלטה ובחירה לטפל האמא מספרת שהיא דווקא משתפת פעולה היא לא אמרה שזה קל למעשה אף אחד מאיתנו לא אומר לך שזה קל אפילו שזה מצער אותי מאוד אולי זה מה שאת צריכה לעשות אל תחשבי פעמיים אני איתך המון אהבה אגב קיבלתי ממך שוב מייל בג'יבריש אני מניחה שבמצבים האלה עדיף לכתוב דרך וורד ולשלוח כקובץ זה מה שאני עושה וזה עובד נשיקות :-) הילה