אתם לא יודעים מה קרה לי

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

23/10/2005 | 22:53 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

הרבה זמן לא כתבתי מה קורה איתי אז אני רק יעדכן אותכם ביום רביעי רצתי אבל הפעם לא בחדר כושר כי הוא היה סגור אז רצתי בחוץ וכנראה עשיתי תנועה לא נכונה עם הרגל והתחיל לכאוב לי קצת הקרסול השמאלי ביום שישי הלכתי לחדר כושר ועשיתי ריצה 40 דקות ואז התחלתי להרגיש כאבים בקרסול אבל היתי חייב לגמור את הריצה לפחות שעה אז המשכתי עוד עד שבדקה ה52 כבר לא יכולתי וירדתי מהמסילה כשאני מתפתל מכאבים. עליתי על האופני ספינינג כי עליהם לא כאב לי הקרסול ועשיתי עליהם עוד חצי שעה, אז יוצא שסה"כ עישתי אירובי שעה ועשרים שזה די טוב מה שאכזב אותי זה שעוד פעם קרה לי משהו שגרם לי שאני לא יכול לרוץ כל פעם זה משהו אחר לפני חודש וחצי נתפס לי הגב ולקח שלושה וחצי שבועות עד שזה השתחרר, לפני שבוע וחצי כאבו לי הברכיים משהו מפחיד אז לא יכולתי לרוץ, שבוע שעבר סתם לא הרגשתי טוב והייתי חלש כזה, והיום נקעתי את הקרסול זה ממש מתסכל !!!!! כל פעם קורה לי משהו שגורם לי שאני לא יוכל לרוץ אוףףף!! היתי בדיכאון כל השישבת והיום בערב שוב פעם הלכתי לחדר כושר ועשיתי עוד פעם שעה ועשרים אופניים והיה די בסדר שרפתי 1026 קלוריות אחרי זה עשיתי אימון משקולות מכיוון שבעזרת ה' אנחנו נוסעים ביום שישי בבוקר לצפת אז אני יוכל להתאמן רק ביום רביעי או ביום חמישי אז לכן אני חייב להתאמן גם מחר כי אחרת לא יצא לי שלוש אימונים לכן אני חייב לבוא מחר ואז זה יהיה אימון שני ואז את האימון השלישי אני יעשה ביום רביעי או ביום חמישי בעז"ה אבל מה שהכי מבאס אותי שנקעתי את הקרסול ועוד חודשיים ו12 יום יש את מרתון טברים וכל פעם קורה לי פציעה אחרת אז אני לא יכול להתאמן כמו שצריך אז לפי איך שזה נראה אם זה ימשיך ככה שכל יום אנהי יפצע וכל יום אני לא יוכל לרוץ מסיבה אחרת אני יאלץ לא לבוא למרתון ואני לא רוצה לפספס אותו כי זה הזדמנות של פעם בשנה בקיצור אני ממש מבואס למה דווקא אני לא יכול להתאמן כמו בן אדם????????? למה דווקא לי קורות כל התאונות האלה?????? ואל תגידו לי שאני מתאמן קשה מדי כי יש אנשים שמתאמנים הרבה יותר חזק ממני , לדוגמא עכשיו גמרתי לקרוא את הספר של לאנס ארמסטרונג שזכה 6 פעמים בטור דה פראנס (שזה התחרות הכי קשה בעולם) ותאמינו לי - הוא מתאמן הרבה יותר קשה ממני ולא צריך ללכת כל כך רחוק - אפילו אחד העובדים שעובד איתי בחנות מתאמן גם ורוכב על אופניים והוא מתאמן 7 פעמים בשבוע שזה פי 2 ממני והנה, עובדה שלא קורה לו כלום!!! בקיצור הגענו עוד פעם למסקנה שאני דפוק... אז שיהיה לכם יום כתום יום של קינלי יום יום כתום (זוכרים את הפרסומת הזאת??) המון חיבוקות ונישוקים ומאוד נעלבתי שאף אחד לא הגיע אלי לסוכה.... )-: ממש חיכיתי לכם לא נורא, בשנה הבאה (-:

24/10/2005 | 14:42 | מאת: שיר

למה דווקא לך?... אולי מנסים להגיד לך משהו לא מנסים לרמוז, אלא לצעוק... אתה מכיר את הסיפור על מי שסומך על הנס?.. לגבי ארמסטרונג- איך אתה בכלל משווה? הבנאדם התאמן בצורה מבוקרת, כשרה ובפיקוח רפואי. והוא לא היה אנורקס.. ספורטאי עד הסוף צריך אורח חיים של ספורטאי, וזה אומר פיקוח רפואי ותזונתי ולא לחפף באוכל. שאלה דוגרית- ככה אתה רואה את עצמך עד 120? זה הדבר היחידי שחשוב לך? אני לא שואלת מזלזול, אם כן זה לא דבר רע, רק צריך לעשות את זה אחרת... אבל אולי גם לא. אתה צריך לחשוב ברצינות על זה.בן כמה אתה בכלל? ולשאלתך, מצטערת אני מעדיפה לא להגיד איפה למדתי.. באחת האולפנות בפ"ת, אבל אני לא רוצה להגיד איפה, מן הסתם יהיה אפשר לזהות אותי כך ן=וטוב לי עם האנונימיות. סיימתי כבר שנתיים שירות, אני כרגע לומדת באוניברסיטה.. חג שמח וגמר טוב

24/10/2005 | 16:07 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

בדרכי נועם?