הפרעות אכילה

הי אני לא יודעת אם אני אם הפרעות אכילה וכניראה אני כן בגלל זה אולי אתם תוכלו לעזור לי ולהגיד לי אם אני באמת כזו אז כך אני נוטה לאכול בהתקפי בולמוס או לא לאכול בכלל ליפעמים הגוף שלי מרגיש רעב אבל אני לא מרגישה רעבה בכלל וליפעמית הגוף שלי מרגיש שבע מאוד אבל אני מרגישה מאוד מאוד רעבה ואני אוכלת עד שאני כבר מרגישה כמעט את האוכל עולה לי אבל אני אף פעם לא מקיע ואף פעם לא מרעיבה את עצמי למוות

היי... אני מבינה שאת מודאגת מנתח החשיבות שהאכילה תפסה בחייך... ויש לי להגיד לך כמה דברים, תראי, לעניות דעתי, בחברת השפע שאנו חיים מעטים האנשים שאין להם הפרעות איכלה- כמעט כולם בדיאטה ומתעסקים יתר על המידה באוכל- השאלה החשובה באמת כאן היא באיזו מידה, או עד כמה רחוק את הולכת עם זה. אני מכירה היטב את הרגלי האכילה שאת מתארת- הם לא בריאים, את יודעת את זה, נשמע שמנגנוני השובע והרעב שלך השתבשו לחלוטין.. כל עוד זה לא מזיק לך מבחינה פיזית ונפשית יותר מכפי שאת מתארת- טרם הדרדרת. אני אומרת טרם כי בד"כ המצב משתדרג ומתדרדר לפי מיטב ידיעתי... אני חושבת שאת פשוט צריכה לשים יד על הדופק ולבחון היטב את מקור בעיית האיכלה הזו... כנראה היא לא נובעת מכלום. מקווה שעזרתי ולא בלבלתי...((:

ב"ה האמת שבאמת לכולם יש הרגלים לא משו באכילה זה משתנה מאחד לאחד הרבה בגלל מודעות הרבה בגלל עד כמה אנחנו הולכים עם זה למקום של הפרעה בהתחלה זה יכול לבוא לידי ביטוי באי סדר מוחלט אח"כ מרוב מיאוס זה יכול לרדת לפסים מעשיים של הפרעה וזה מסוכן. אני כן חושבת שאת בקבוצת סיכון, יותר מאשר לקרוא לזה בשם ותמיד יהיה טוב ללכת למסגרת שבה תוכלי ללמוד את עצמך, לזהות מה מניע אותך להרגל הזה וכיצד את יכולה לחיות אורח חיים נעים יותר, מאוזן יותר וזה בהחלט אפשרי כמובן עם כוונה ברורה ללמידה שלך את עצמך. לפעמים זה מעיד על חוסר שביעות רצון וזה בהחלט דברים שאפשר ללמוד איך משפרים אותם וזה בכלל לא קשור לא באוכל ולא בגוף חשוב לשאול שאלות מנחות והכי חשוב לזהות ולראות מה מניע אותך לידי כך. חשבי על כך... אני אשמח לשמוע ממך קצת יותר לאן המחשבות לוקחות אותך ביחס לדימוי גוף איך את רואה את עצמך ויכול להיות שדרך זה יהיה לי קל יותר לכוון אותך אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב המון אהבה חג שמח הילה :-)