סתם פורום

אני במצוקה והפורום הזה לא תומך.לא צריך כלום ממכן

ב"ה חבל שלא נמאס לך מההתנהגות שלך כלפי עצמך כמו שנמאס לך מהפורום ומזה שלא כל העולם עומר נר לרגליך וואי, היית זוכה בגדול אם היית משכילה למאוס בהתנהגות הברוטלית שלך כלפי עצמך. יחד עם זאת אני מצטערת שלא הייתי פה ויותר מלקוות שתשמרי על עצמך ושתרצי בטובתך, שתינו יודעות מה התשובה לכך אני בכוונה מגיבה כך כי כל אחד צריך לקחת את האחריות על מקומו את היא זו שהורסת ואין סיבה לכך כשמשתפים פעולה..לעיתים קשה והאמון והבטחון נפגעים זה לא פשוט לחיות עם ורד החדשה שהיא כבר לא רזה כמו שהיא רוצה אבל יקירה ואהובה אם את לא תרצי אף אחד אחר לא יוכל לרצות בשבילך אז אני מקווה שתחשבי על זה ושתסיקי מסקנות נבונות החיים האלה ביידים שלך היום כי שוב כאמור אחרי מה שהיה כל ה10 חודשים האחרונים, מטפלים הרימו ידיים כי את לא משתפת פעולה. זה לא משנה מי נמצא בפורום לענות לך אם את לא תקחי אחריות על חייך כי עכשיו תרגעי ומחר תתפרקי ומה אז? אני מבינה נכון להיום לאור מה שהיה שאף אחד לא ירדוף אחריך כי את ממילא לא רוצה ואת חוזרת ואומרת שוב ושוב אני אל יודעת אם זו אמת או שקר כי לא תמיד כשאנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים במצבים האלה אנחנו מתכוונים לכך בבאמת רק את יודעת ורד ואני חושבת שאם כל השינויים החדשים ועם זה שאת משתחררת מהחלקה בקרוב את תהיי חייבת למצוא דרך לעזור לעצמך גם אם לא כל הזמן נמצאים לידך אין לי שום כוונה לפגוע בך אבל אני מרגישה צורך לשקף לך כמה דברים כי את אומרת כל הזמן דבר והיפוכו איך את רוצה שאני אהיה שם בשבילך או כל אדם אחר אם את לא רוצה להיות שם עבור עצמך? את חייבת להבין שאת היא זו שחיה את חייה וכולנו עוזרים לספק אחד לשני כלים לחיות אותם הכי טוב שאפשר ואת רק מוזמנת בינתיים להקשיב אח"כ אם זה יתאים לך תבחרי אם להשתמש בכך או לא תשראי שוב ושוב את ההודעות שלך את לא משאירה מקום לאף אחד מאיתנו לעזור לך .. שמרי עלייך המון חיבוקים ואהבה אני אהיה פה רק במוצ"ש

ורדית, נשמע שאת רוצה-לא רוצה עזרה. קשה לך עם חייך כפי שהם מתנהלים, אבל את מפחדת לקבל החלטות אמיצות, שיהיו טובות עבור עצמך. ואם את מתייאשת ומרימה ידיים לגבי עצמך, מדוע שהאחרים יתאמצו? הרי הם יכולים "לדפוק את הראש בקיר" עד מחר ולנסות להיות שם בשבילך עם הרבה רצון טוב לעזור לך ללא הרף, אבל אם את לא תעשי צעדים מינימליים של שיתוף פעולה, מאמציהם יהיו לשווא. ואגב, אף אחד לא יכול להיות בשבילך 24 שעות ביממה ולתת לך מענה מיידי ומלא בכל פעם שאת במצוקה, גם לא הילה ושאר הבנות מהפורום. את, לעומת זאת, נמצאת עם עצמך כל הזמן, ולכן עליך למצוא את הדרך גם "להיות שם" עבור עצמך. זוהי תחילתה של לקיחת האחריות. אני למדה זאת על בשרי - אין שום משפט שמישהו יאמר לי שיגרום לי לשנות את דרכי ולחזור בי מרצוני העז להישאר באנורקסיה. רק אם אהיה אמיצה מספיק לנסות דרך חדשה, אמצא חיים טובים יותר עבור עצמי. בקרוב אצל שתינו...