להילה..

אווווווף!. שמעתי את אבא שלי אומר לאמא שלי: "זה לא יכול להימשך ככה, היא לא אוכלת כלום ועושה ספורט, בסוף היא תיעלם". מה זאת אומרת להיעלם? לאן אני ייעלם? למה לי להיעלם? בעקבות זה אמא שלי התחילה להשים לי סנדוויצ'ים לבי"ס. אבל היא יודעת שאני לא יאכל את זה!. וואי אני כבר לא יכולה ככה יותר. אני כבר מתחילה לחשוב שבאמת יש לי משהו. אבל איך? יש לי משהו? בעיה? ואני לא יודעת על זה?? ופתאום גם הדודים שלי, שינו את דעתם, פתאום גם הם מתחילים עם הדאגות: "זה לא בריא... את צריכה לגדול..." "ככה מתחילות האנורקסיות".... אני מנסה למצוא את הדאגה שלהם, באמת! אבל אני פשוט לא מוצאת!! אני מסתכלת במראה, ולא מרוצה ממה שאני רואה! אז איך כולם אומרים : את נורא רזה?? אוף.. הלוואי וכולם כבר יפסיקו עם הפרנואידיות הזאת... הלוואי.

ב"ה לא רואה... לא מרגישה... הן אלה בדיוק מילות מפתח לגיהינום הזה את בטוחה שזה בסדר? ואת רק רוצה להמשיך לרדת... יקירה, זה בכלל לא משנה איך תקראי לזה את מתארת מצב לא מאוזן שהמחיר שלו יקר, זה הכל אם את לא מרוצה מאיך שאת... יש הרבה דרכים ללמוד כיצד לחוות שביעות רצון מאיך שאת ואת תופתעי לגלות ששום דבר מזה לא מותנה במשקל גוף, אלא בגיבוש פנימי וטיפוח הערך העצמי, כל אלה יכולים להסב לך אושר רב ויש דרך ללמוד להכניס אותם לחייך. תפסיקי להילחם בעצמך ויהיה לך טוב תני אמון "הם" רוצים רק בטובתך אבל זה לא מספיק .. את צריכה לרצות את זה עבור עצמך לא פחות, אם לא יותר, מאשר הם. שמרי עלייך נסיכה :-)

אחרי שהרגשתי חולשה נוראית ועייפות גמורההה ולא יכולתי אפילו לקום מהמיטה, לקחתי את העצה שלך. חשבתי על זה קצת. לשמחתי ולצערי, אחרי שהלכתי לדיאטנית, הפסקתי את הדיאטה. זה ממש קשה לי!! גם אם אני אוכלת פרור, אני מסתכלת ישר על הבטן שלי ורואה שהיא התנפחה! אני מנסה שלא להתפתות לעשות שוב דיאטה. כי עם כל הכיף והרזון, את צודקת, יש לזה מחיר. לפני הדיאטה, הייתי רצה, צוחקת .. אפילו משחקת כדורגל לפעמים.. ועכשיו, אני כבר בקושי מצליחה לעשות משהו. בטח שלא לחייך.. קשה לי לזוז.. אני כל הזמן עייפההה באמת שזה כיף להיות רזה, אבל עכשיו, הדיאטנית אמרה, שאני צריכה לעלות במשקל. והרבה. אבל איך?! איך עושים את זה?! הילה אני לא מסוגלת לראות איך אני עולה במשקל, ולא לעשות עם זה כלום! להיפך, אני זו שגורמת לעלייה!. אווווףףף אני רוצה חיים נורמאליים..:( נסיכה