דחוף דחוף
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הילה.... קודם כל מה שלומך? אני מקווה שהכל בסדר אצלך.... תישמעי מה קרה..... הכל התפוצץ, זהו זה. כאילו זה היה עד עכשיו בהולד... עכשיו זה התפוצץ. היום הלכתי לביה"ס. דיברתי עם הצוות (ששאל איפה הייתי בשבועות האחרונים) שאלתי אותם למה יש לי לבוא לבי"ה-כי מכל המקצועות כבר עפתי אני לומדת בממוצע שעתיים ביום מתוך 7 שעות! אין לי טעם לבוא לביה"ס ולשבת במחששה 5 שעות, אין לי אפשרות ללכת הביתה הבי"ס שלי נמצא במרחק של חצי שעה מהבית שלי - וכמו שאמרתי אני גרה בחור שאין לי אוטובוסים לשם, ואין לי דרך לנסוע הביתה. אז ככה שאין לי למה לבוא לביה"ס. עשו סיפור החליטו להתקשר לאמא שלי, הרי גם לה אין מה לעשות שהמערכת שלי ריקה משעות ואין לי למה לבוא לבי"ס גם אם אני ממש רוצה-הרי כל החברים שלי לומדים. אמרתי לאמא שאני חושבת לעבור למרכז. היא הסכימה איתי על זה שאסור לי לשבת בבית בחיבוק ידיים ולהיכנס לדיכאונות, אבל כניראה שהיא לא רוצה שאני אצא מהבית-בכל זאת אני הבת שלה. משם התגלגל הכל, אין לי אפשרות-אין לי מה לעשות. אמא שלי נכנסה להיסטריה כי לא עניתי לה לפלאפון (כי הקאתי אחרי הרבה זמן שלא הקאתי) היא התקשרה לאחותי שבצבא-שתחפש אותי גם, ולאחותי שנמצאת בחו"ל-כל הבית טלפונים, ואני מקיאה....... בסוף עניתי לה והיא התעקשה להגיע להסדר עם בי"ס - דבר בלתי אפשרי, זאת עובדה. אף אחד לא ישנה את המערכת לכבודי, אף אחד לא יכניס אותי למקצועות שיצאתי מהם כבר לפני שנה וחצי, אף אחד לא יהפוך עולמות לכבוד תלמידת י"ב שעומדת לסיים בי"ה עוד 3 חודשים, אבל 3 חודשים זה נצח בישבילי. אני מבולבלת, אמא שלי מתה להגיע להסדר עם בי"ס אבל אני מתה לעוף מהבית, מהחור הזה, אחותי הציעב לי לעבור לגור איתה בחו"ל - שאני יעבוד איתה, דבר בלתי אפשרי כי אני צריכה לעבור את הטיפול הזה, לטפל בעצמי כמה שיותר מהר, לפני הצבא, אחותי השנייה אומרת לי לא להקשיב ולעוף מהבית, אבל אמא מתעקשת. אני עובדת עצות, כמה שאני רוצה לעוף מפה, אני בקושי יוצאת כי אני מגעילה את עצמי, אני מרגישה כל כך שמנה ודוחה. אז לאן אני אצא ככה??? אני מתה עכשיו לצאת החוצה ולרוץ, לרוץ כמה שיותר, להתעייף ולישון סוף סוף. אני רוצה לישון ולא לחלום חלומות על המציאות. לא לחלום על אוכל, לא לחלום על החרא הזה.... אני רוצה שקט. כל כך הרבה מחשבות עוברות לי בראש, כל כך הרבה רעש, ממש רעש, לא משנה איפה, עם מי, מתי, כמה ולמה אין לי דקה של שקט, של שלווה, אני מתפוצצת, אני מרגישה שמשהו רץ לי בכל הגוף, כאילו העור שלי הולך להתפקע, והדבר הזה יפוצץ אותי... כל כך הרבה לחץ כל כך הרבה מחשבות - המוח שלי לא נח, אני רוצה לכבות אותו, די שיפסיק לחשוב, שיפסיק לראות, שיגמרו הדיכאונות. חושך, רעש.... אני משתגעת. שום דבר לא בסדר, שום דבר לא טוב, לאן אני יגיע? מה יהיה איתי? אני לא יודעת מה לעשות והפתרון לא נראה באופק..... מה לעשות??????.
תירגעי .. לא נראה לי שיש לי תשובה מעשית בשבילך.. אבל נראה לי שאת במתח נוראי והכי טוב שתמצאי דרך להירגע בכל דרך שתבחרי רצוי לא הקאות.. וכשתירגעי את תדעי מה לעשות נראה לי שאת יודעת מה התשובה הכי נכונה והטובה ביותר עבורך אבל את מבולבלת אז אני באמת ממליצה לך לעזוב עכשיו ולהירגע תאמיני לי זה יסתדר... פשוט לנקות את הראש.. זה לא זמן להחליט.. ואז עם הרגיעה את כבר תידעי.... בלי לחץ .. הלחץ רק מרחיק אותך מהתשובה אז מן הסתם זה לא יעיל תחכי עוד שבוע ונראה מה ילד יום.... המון אהבה חיבוק לילה טוב הילה
מוסיקה... הליכה .. כתיבה ... קשקושים בלי צורה על נייר ריק.. תה חם .. סרט בטלוויזיה ללכת לישון אל תרוצי כי את לא תירדמי זה ממריץ את הדם וזה בערך כמו שתי כוסות קפה את לא תצליחי להירדם....חבל... המון אהבה וחיבוק
