השקרים מול האמת..

בהמשך להודעה שכתבתי בשבוע שעבר, הדכאון, התסכול, הכעס, חוסר היכולת לבצע סתם דברים מטוטמים כמו לצאת לעיר ולראות אנשים ממשיכים בשגרת חייהם, נמשכים.. בגדול.. אני חייבת לספר לכם- השעה עכשיו 3:20 בבקר, וחזרתי מהכתל המערבי. הלכנו לקבל את פני העקורים מהיישובים קטיף ועצמונה. אחרי יום שלם של לראות טלויזיה, לבכות, לראות טלויזיה, לבכות, לבכות, להתעצבן, לבכות... ז ה היה פשוט מרומם. אנשים מגעים- פליטים, באשכרה חסרי כל, בדרך לפנימיות כדי שיהיה להם איפה להניח את הראש, וכולם באים שם לבכות איתם, לחבק אותם, להתפלל איתם... ואז מתחילה השירה הגדולה, והריקודים... לא יודעת אם אתם זוכרים את דוד חטואל- איבד בגוש קטיף את אשתו וארבעת בנותיו, והיום גורש משם- היה שם ורקד עם כולם.... באמת שאין מילים לתאר את העוצמה... אנורקסי שלנו כתב על התקשורת המגעילה- אין מילה יותר טובה לתאר את זה- כמה שקרים, תרמית, גועל. כשאני ניזונה מהתקשורת אני מרגישה כמו תסמין האשה המוכה- או בעצם אפשר גם לדמות את זה להפרעה- אני יודעת שהכל שקרים וזבל, אבל אני בכל זאת חוזרת פעם אחרי פעם להתחבר למציאות דרך שם. סתם קריאה אישית- באמת שאל תאמינו למה שאתם רואים שם לא לטוב ולא לרע. מדהים איך שקומץ אנשים במדינה או אם תרצו בעולם הזה מחליטים מה נכון ומה לא ומלעיטים אותנו בשקרים האלה... ולמול זה- האמת- הערבות הגדולה, האהבה שהיתה היום בכתל, וכבר בערך שבוע זה ככה עם כל ישוב שמתפנה, אבל את זה לא יספרו לכם בתקשורת.. כי חיבוק גדול של איזה 5000 אנשים כנראה לא מצטלם כל כך יפה.. ועוד דבר מדהים שקרה לי שם היתה התפילה... הרגשתי כל כך קרובה לאלוקים, שפשוט עמדתי ובכיתי לו כמו שהרבה זמן לא בכיתי.. וסיפרתי לו הרבה דברים.. מי שלא מכיר לא חייב להצמד לטקסט של הסידור (למרות שהתפלה המנוסחת היא מדהימה בפני עצמה), פשוט ספרו לו מה שכבד לכם. הוא אבא שלכם, והוא המלך... אתם לא יודעים איזו תחושה מדהימה זאת וכמה זה מקל.... תודה על ההקשבה אוהבת את כולכם ומקווה לימים יותר טובים בקרוב שיר

ב"ה את מדהימה והאמת שככל שהימים עוברים זה רק מרגיש לי יותר רע ואני מקווה שהכל לטובה. המון אהבה יפה ליל מנוחה