מה לעשות עכשיו?

שלום הילה! אני סובלת מאנורקסיה נרבוזה כבר 4 שנים כאשר כבר שנה בערך אני בתת משקל קל ביותר 2 קילו . עברתי סדרות טיפולים פסיכולוגיים שלא עזרו רק ביזבזו כסף שלא היה לי . הבעיה שוב מתעוררת עם כל גרם של עלייה במשקל אני נסחפת לטירוף והתפרצויות זעם וחוסר תיפקוד כי אני בודקת את גופי שוב ושוב בראי . מה לעשות כדי להתרומם מעל תק' כאלה ? כבר הגעתי למסקנה שהמחלה לא תעזוב אותי והאמת אני עדיין מתקשה לוותר עליה לגמרי אודה על עזרתך

השאלה שלי כמה זמן הטיפול ארך..?? כי שיהיה ברור זה לא טיפול של שנה וגם לא של שלוש.. הייתי אומרת של מינימום עשר שנים ואני בכוונה אומרת את זה כי אני יודעת מה זה טיפול ומה זה אומר.. אני כן מסכימה עם זה שהטיפול צריך להיות קולע.. כימיה בינך לבין המטפל/ת.. אל תפסלי טיפול.. לעיתים מתעוררים כל מיני דברים בטיפול .. לעיתים זה מרגיש כאילו כלום ...לעיתים זה הפוך.. אבל בהפרעות אכילה אני יודעת שהמסגרת הזאת חשובה מאוד.. כי בלעדיה את תמשיכי לעשות שטויות או שאני טועה .. אני פשוט מדברת מהנסיון של עצמי. אבל רק אחרי כמה שנים את תראי את ההבדל.. וזה אני אומרת לך אחרי תהליך ממושך שאני עברתי עם הדבר הזה מעבר לזה שיש דברים אחרים שאת יכולה לשלב .. הומאופטיה דיקור קינסיולוגיה.. ג'הארה(טיפול במים) ברמה האלטרנטיבית השיטות האלה חזקות מאוד ומאוד יכולות לסייע לך במידה ואת רוצה עוד מענה ... עוד שאלה את מרגישה שאת רוצה לצאת מזה ?? באמת ?? זה מאוד חשוב כי לעיתים זה כל כך מפחיד שכל טיפול הופך להיות מאיים ולא בדיוק רואים אם הוא מצליח או לא במצב הזה איפה את נמצאת מהבחינה הזאת?? אני מבינה שאת לא מוכנה לוותר עליה אז אולי בגלל זה הטיפול לא עובד? זאת אפשרות נכון?? בכל מקרה אל תוותרי על הטיפול תמשיכי בשלך.. לאט לאט עם כל התהליך שתעברי את תביני עוד דברים שיעזרו לך לקבל כל מיני החלטות .. את תהיי יותר מחוזקת .. זה עניין של זמן.. רצון .. אמונה ומעל הכל כוונה ... אם לא אז ברור שאת לא רוצה שום דבר.. ואז מה השאלה שלך בעצם?? את רוצה לוותר על החיים שלך?? בשביל מה?? למה לפסול כשאת לא באמת יודעת מה היכולות שלך .. מי את באמת?? אני ממליצה לך לדבר.. לדבר כמה שיותר בטיפול על זה .. כמה שיותר לנהל דיאלוג עם החלקים שרוצים בההיעלומות שלך .. הרבה לכתוב.. לעשות משהו יצירתי זה תורם הרבה ... תני לעצמך להיות איפה שאת תימנעי מלשפוט .. יבוא יום והבחירות שלך ישתנו .. אני ישמח שתפרטי יותר ותספרי יותר על עצמך כי ברור לך שזאת לא הפרעת אכילה שמציקה לך .. נכון?? את חייבת לדבר.. את חייבת להחליט שאת לא מוכנה להיות שבויה של שום הפרעת אכילה קודם כל בשביל עצמך .. כי בהפרעה הזאת אין חיים עדיף למות מעבר לזה שאת לעולם לא תהיי מסופקת אז למה לא להתחיל להתמודד עם דברים שאני מבטיחה לך עם הזמן יהפכו להיות משהו שיגרמו לך סיפוק רק אם תעזי לראות ולהתמודד מול מה שהם מעלים... מזמינה אותך להמשיך לכתוב.. המון אהבה יום טוב הילה