חייבת לפרוק....לא חייבים לקרוא...

גם היום הזה עבר בהרגשה חרא ולקראת הערב העצבים לא הפסיקו להשתולל.... ידעתי שאני חייבת לעוף מהבית גם כדי שלא יהיה לידי אוכל וגם כי אני פשוט חייבת לצאת לנשום אויר, אבל כל כך לא רציתי שמישהו יראה אותי כזאת שמנה, בייחוד לא הבחור שאיתו אני אמורה להיפגש. בסוף נפגשנו, והיה סבבה, והבנתי שאני לא שמנה בעיניו... אבל-חזרתי הביתה וכבר הספקתי להכניס משהו לבטן. אמנם משהו קטן ואולי לא בעל חשיבות כה גדולה, אבל אלוהים, מה הבעיה שלי להתאפק ולהגיד לא?!!? אני כבר לא יכולה להתאפק ולא הגיד שום דבר שאפילו ליד אמא שלי יוצאים לי משפטים כמו אני השמנתי, הבטן נפוחה וכו' וכו'. הבנתי הערב הזה שאני לא מסוגלת להנות משום דבר, ששום דבר לא מספק אותי, לא מספיק טוב בשבילי. אני רוצה משהו שלא קיים. אני עסוקה כל כך בגוף שלי ובמראה שאני שוכחת מכל השאר, אני כבר עמוק בתוך זה ולא יכולה לצאת מזה לבד... אני רוצה טיפול אני רוצה לרזות ולרזות אני רוצה משהו שהוא בלתי אפשרי-לחיות עם שני הרצונות ביחד...

שבוע טוב יפה זה באמת לא להאמין כמה שני עולמות הולכים זה לצד זה, כמה קונפליקטים וכמה הפכים הם יוצרים. לכן את צריכה לשאול את עצמך מה טוב בזה ומה טוב בזה ודרך זה להסיק את המסקנות שלך בהנחה שיום אחד תדעי לבחור ברצון שלך לטפל בעצמך באמת ולשחרר את יצר הרע שרק רוצה להכניעך. הרבה אהבה מתוקה אני מאחלת לך בהצלחה שלך :-)

הגעתי למסקנה הזאת אתמול... אני רוצה משהו וברגע שאני משיגה אותו זה כבר לא מעניין אותי אני לא מוצאת את עצמי בתוך החיים האלו!! ועכשיו הגיעה השעה שאני הכי שונאת ושהיא הכי קשה לי- הערב תמיד בזמן הזה אני נופלת ונשברת ואוכלת שטויות וז אני שונאת את עצמי יותר. אני חייבת לדבר עם דיאטנית שתגיד לי עם המצב שלי רע עד כדי כך אבל אין לי למי לפנות אני חייבת שהמטפלת שלי תחזור מחול כי אני כבר לא יכולה לשמור בבטן אני חייבת טיפול, מרגישה לבד. לא יודעת למי לפנות, למי להושיט את היד...

אני מאוד מזדהה עם המצב שלך ומאוד מבין איך זה להרגיש שאין לי מקום בעולם ושום דבר לא מענין אותי . אבל רציתי להתיחס לזה שאמרת שהכי קשה לך בערב שאת אוכלת שטויות אז אני לא יודע אם את אוכלת מספיק או פחות מדי אבל אם את לא אוכלת מספיק - יכול להיות שהרעב בערב נובע פשוט מרעב אמיתי ובגלל שכל היום עסוקים לא שמים לב לרעב הזה ובערב הוא פורץ אז אני מציע לך למצוא תעסוקה מחוץ לבית בערב או שתאכלי תפריט מאוזן שלא תשארי רעבה איתו (אני יודע שקל להגיד אבל זה בתאוריה) מצד שני אם את אוכלת מספיק ובכל זאת את אוכלת בערב תנסי למצוא דברים שלא יהיה לך יסורי מצפון אחרי שתאכלי אותם כמו מלפפונים ודיאט קולה גם אני כל ערב יש לי את הבעיה הזאת שאני כל הזמן חושב על אוכל והפה שלי לא מפסיק לעבוד אז מה שאני עושה זה מכין לעצמי דברים שאני יוכל לאכול אבל מצד שני לא יהיה לי יסורי מצפון, אז יש תמיד מלאי של מלפפונים במקרר, ויש דיאט ספרייט (לא קולה בגלל הקפאין ) ויש קרטיבים דיאט שהם רק 8 קל' לקרחון וכמובן שהפסטיק לא יוצא מהפה... כשהייתי אצל הפסיכיאטר שלי הוא נתן לי כדורים שאמורים להשקיט את הרעב אבל הם לא כל כך עוזרים בכל אופן תנסי שיהיה דברים "בלי קלוריות" כדי שתוכלי לאכול בלי לאכול את הלב אחר כך...

95% כל מה שנכנס לי לפה בלילה הוא משהו עם מעט קלוריות כמו גזר, נס כמובן עם סוכרזית, מסטיקים והמון, וכו' אבל זה לא רק הקטע הזה, זה גם הקטע של למה אני בכלל צריכה להתעסק עם זה?!?! לפעמים אני רעבה מתחושת רעב אמיתית, פיזית, ולפעמים (כמו עכשיו למשל) הרעב הוא נפשי. עד עכשיו מלבד קובית טובלרון אחת לא הכנסתי כלום לפה ואני גם לא אכניס כי אני זזה לישון עוד מעט... אבל שוב נמאס לי מלחשוב אם לאכול את הדבר המסוים הזה או לא... אני מוצאת את עצמי מתלבטת אם לאכול פחמימה, שאני יודעת שאני צריכה או לא...