כבר 14 שנה בולימית

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

16/07/2005 | 22:18 | מאת: מור

הי הילה ותודה על התגובה המהירה!! אם אספר בפירוט פשוט לא אסיים ... אז אנסה בקצרה. היום אני בת 32 אם לשניים ויש לציין שבמהלך השנים הפסקתי לתקופות קצרות אבל ברגע שנשברתי חזרתי מייד לסורי ולא יכולתי להפסיק שוב. היום ילדי חשובים יותר ואני בהפסקה כבר שלושה חודשים וחוששת לחזור למעגל הקסמים הנוראי ההוא!! טוב לי עכשיו למרות שכל יום הוא מאבק בפני עצמו שלא להישבר ולאכול בכמויות מוגבלות, והגעתי למצב שאני מצליחה לאכול בסביבות ה-1500 קלוריות ביום ולא להשמין, מה שבעבר לא הצלחתי, פשוט אכלתי ממש מעט ולכן תמיד נשברתי. אני פשוט מרגישה בטוחה היום וחוששת מן המשבר הבא.. איך מונעים אותו??

16/07/2005 | 22:57 | מאת:

כדי לעצור משבר את צריכה לנסות לזהות מה גורם מלכתחילה למשבר לקרות, ממש לחשוב טוב טוב מה גורם לזה, מה מעצים את זה, מה קורה לפני שזה קורה. אחרי שתגלי ותראי את זה בברור את גם תוכלי לעצור את המשבר הבא בהכרח! הדרך ללמוד לזהות את זה, היא לא פחות מאשר להתבונן בכל המשברים שכבר היו, תבדקי עם עצמך, מה קרה שם, מה קרה לפני, מה שבר אותך. עניין הזיהוי חשוב מאוד במניעה של כל משבר. במידה ויש משבר והוא מגיע תתבונני בו, הניחי לו להיות ואל תשפטי ...חשבי מה קרה לך, מה הביא אותך למצב הזה ורק כשתראי, רק אז תוכלי למנוע ולשחרר את זה סופית להבא. אני ישמח להמשיך לעזור לך .. ואני מקווה שתהליך הזיהוי יהיה לך מהיר וקל. הרבה אהבה ליל מנוחה הילה

16/07/2005 | 23:43 | מאת: מור

הילה מקסימה, איזה כיף לי, פעם ראשונה שאני פורקת את זה, מעולם לא דיברתי על כך עם מישהו מלבד בעלי שלא ממש מבין את זה.. ובאשר למשברים, הלוואי ואדע מה הגורם.. זה בד"כ לא משהו ספציפי, אלא הרגשת נפיחות שבא לי לשחרר, או שאכלתי יותר מידי ובא לי עוד ועוד, ולפעמים פשוט הריח של הבורקסים בסופר... מה שמפחיד אותי שכרגע אני ממש בשליטה, וזה לא נעלם לי לגמרי מהמחשבה, אני פשוט מפחדת מהרגע הבא. אין ספק שעכשיו הרבה יותר טוב לי, יותר נינוח יותר רגוע, אני מלאה באנרגיות, משקיעה בבית ובילדים (ממש קטנים, 3 ושנה..) נראית טוב יותר(+10קילו וזה מחמיא) מרגישה טוב יותר והעיקר שומרת על המשקל...ושוב הפחד מהנפילה שללא ספק תהיה חולשה רגעית ותגרור אותי שוב למעגל הייסורים... אנסה לחשוב על מה שיעצת לי ומקווה שאכן אצליח, ויותר מכך, שהתמיכה שמצאתי פה תעזור לי ותתן לי כח להמשיך הלאה!! לילה טוב.

16/07/2005 | 23:46 | מאת: דניאלה

מור קראתי את ההודעה שלך המכוונת להילונת הילונת נפלאה היא מלאכית!! מה שרציתי לומר לך אני מצב ההז 10 שנים אוטוטו אחותי היתה במצב הזה 5 שנים אולי יותר היא לא אמרה את זה בוודעות(אינני יכולה לדבר איתה על זה כי אני באותו מצב ואני לא רוצה שהיא תגלה את זה כמובן) יקירתי אני במחלה 10 שנים-אני בכיוון לצאת לבד!!(בעזרת ה' כמובן אני אצליח) אחותי 5 שנים היא עדין באותה שריטה אני מצליחה לאכול ולא לשלם את המחיר והיא אוכלת את הדבר הכי קטן כל אחד זה אינדיבידואלי- לי הצליח(להנדלה מהפורום גם ללא טיפול פסיכולוגי אבל טיפול אצל דיטה היא נפלאה אני איתה במייל היא פשוט נ-פ-ל-א-ה!! וכמו שאני מראה לך לי זה מצליח אצל אחותי לא כל אחד זה שונה אחותי גם עם טיפול לא מצליחה- שזה דבר שונה אחותי היתה בפסיכו'+דיאטנית+תמיכה מכל סוג ולא מצליחה אבל אם יש לך את הכח ויש לך את הרצון אני מאמינה שזה יצליח (כמו אצלי אבל אני לוקחת הכל בעירבון מוגבל זה יכול לעליה וזה יכול לירידה) שבוע נפלא נ.ב- אם יש תמיכה מצד הבעל והאמא זה בדר"כ מצליח:-) שלך דניאלה